ספרים
אוגדן
 |
|
להיות לבד
מאת: בר דור בת 12.5, תאריך:25/2/2010
|
הרגשות והתחושות
"אני צריכה להתרגל", חשבתי. נראה לי שאני אחיה פה עד סוף חיי. הלכתי בחום, עם נעליי הבית הוורודות שלי, שכבר נהיו קצת ירקרקות, נראה שהם כבר הסתגלו לסביבה בקלות. לי לא יהיה קל, אני עדיין עם הפיג'מה הפרחונית והמכוערת שלי שאמי מכריחה אותי ללבוש. חם, חם מאוד, יבש, יבש מאוד מאוד. כל השלוליות יבשות. כל הטל איננו כאן. כל כך חם, אפילו הדמעות אינן זולגות. ומדוע שיזלגו...? אוף! אני מתהלכת ללא בית בשיא החום, באמצע הצהריים כשקרני השמש מרצדות על המרצפות הירוקות. "אמא..!!!!!" רציתי לצעוק- אך יצאה לחישה. הפה שלי כבר יבש ואין לי כוח לצעוק או לדבר. |
|
| תגובות לכתבה |
|
 |
|
|