הַתחוּשות והרְגָשות שלנו עשׂוּיִים להַשפִּיע על האופֶן שבּו אנחנו חוֹוִים אֶת הנוף ואֶת הַסביבה. צַיָירים רבים הִבּיעו אֶת אשֶר בְּנַפשם בְּצִיורֵי מֶזג האֲוִויר, למשל: 'הַיָם הַסוֹעֵר' שֶל וִוילְיָאם טֶרְנֶר, 'הַשָמַיִים הָאֲדוּמִים הָרְווּיִים' של אֶדְוַארְד מוּנְק, 'לֵיל כּוֹכָבִים זוֹהֵר' של וִינְסֵנְט וָאן גוֹךְ. לַצִיור בגילָיון 'נֶפֶש' חִשבו על מצב נַפשי כּלשֶהו: סוער, שָלֵו, עַצבּני, אוהב, קודר או כל מצב רוּח אחר. בַּחרו אחד מֵהם ונַסו להרגיש אותו בְּנַפשכם. עכשָיו צַיְירו צִיוּר נוף פשוט, שיֵש בו בַּיִת, עץ, אדמה ושמַיִים (או פְּרָטים נוספים על פי טַעמכם) כך שיַבִּיע אֶת מצב הרוּח שבְּחַרתם בו.