הזמן מנוי וגיליונות קודמים  |  צפה בגיליונות קודמים |  דבר העורך
 על אודות 'עיניים'  |   About Einayim  |  מערכת 'עיניים'  |  צור קשר
 דף הבית
 


 
מבחר מהמשכי הסיפורים ששלחתם לגיליון 140 בנושא כלבים
 
אכלתי מהר ורצתי לחברי גדי וביחד רקמנו תכנית מושלמת. בערב כשכולם הלכו לישון שמעתי צעדים ונביחות. הוריי קמו מהר לבדוק מה כל המהומה וגילו שנכנס ”שודד”. אמא ירדה למחסן, חזרה כשבידה שומשום, ואמרה: ”הכלב הציל אותנו. אבל איך הוא הגיע למחסן שלנו?” הסמקתי והתחננתי לאמא שתשאיר את שומשום והיא הסכימה!
אלה פרסטאי בת 10

יש לי, אמרתי לאמא ”ואם הכלב יהיה במחסן?”. ”טוב בסדר”, אמרה אמא, ”אני אלך ל’צער בעלי חיים’”, ”לא צריך”, אמרתי, ”לחבר שלי יש כלבה והיא המליטה והוא הציע לי גור” ועשיתי כאילו אני הולך לחבר אבל הלכתי למחסן כשחזרתי עם שומשום אמא הרשתה לו להכנס הביתה.
רז גוטשל בת 10

בלת בררה ישבתי לאכול. בקושי נגעתי באוכל. כשאמא קמה לשרותים חטפתי שאריות אוכל ורצתי למחסן. לא האמנתי למראה עיני. אבא היה שם והוא שמח שהבאתי את הכלב הזה. הוא אמר שהיה לו כלב כזה כשהוא היה קטן. הוא שיכנע את אמא להשאיר אותו אצלנו והיא הסכימה.
אורי גורפינקל בן 12

פתאום נזכרתי שלכלבים יש מבט מיוחד. לקחתי את הכלבלב אל הוריי, והם נמסו בהשפעת מבטו החמוד. מאז אני מתאמן שעות מול המראה, כי אני רוצה שאם אבקש משהו מהוריי והם לא יסכימו, תהיה לי טכניקה נוספת למקרה שהנדנודים לא יעזרו.
שי סלע בת 12 וחצי

סיפרתי לאמא את הכל, אולי היא לא תכעס, לאחר שתיקה קצרה היא הבינה שהכונה הייתה טובה ואז עלה רעיון. אתן אותו לחברי, לפחות אראה אותו לפעמים. אמא הסכימה, וכשאני בא לגד אני מטפל בשומשום, הכלב שהיה אמור להיות שלי. כל פעם שאני מטפל בו אני מדחיק את הסיפור הכאוב.
סתיו אברהם בת 9 וחמישה חודשים

הגשתי את הדף למורה, זה החלום שלי, אמרתי. המורה שאלה: ”אבל סיפור כזה ארוך, ועוד לא גמור בתור חלום?” השבתי:”הסיפור לא גמור מפני שהורי אינם מרשים לי לגדל כלב” המורה השתכנעה מהסיפור שלי ודיברה עם הורי שיתנו לי לאמץ כלב.
הדס גייר בת 10

הגנבתי לשרוול שניצל ואמרתי שאני הולך לשרותים. רצתי למחסן ונתתי את השניצל לשומשום. הוא נבח ואמא שלי באה בריצה. סיפרתי לה הכול ושאלתי אם אני יכול להשאיר אותו אצלי. אמא אמרה שכן ומאז יש לי את שומשום.
דניאל ויס בת 9