הזמן מנוי וגיליונות קודמים  |  צפה בגיליונות קודמים |  דבר העורך
 על אודות 'עיניים'  |   About Einayim  |  מערכת 'עיניים'  |  צור קשר
 דף הבית
 


 
מבחר מהמשכי הסיפורים ששלחתם לגיליון 156 בנושא תודה
 
פתאום עלה במוחי רעיון. קניתי לו כרטיס לישראל אם רק ירצה להיפגש איתי. הוא טס אתי בחזרה לארץ ואירחתי אותו בביתי. לאחר חודש קיבלתי פתק שעליו כתוב אני מזמין אותך לטיסה מסביב לעולם.
עדו אוריון בן 12

חשבתי, חשבתי וחשבתי מה לעשות? לבסוף עלה במוחי רעיון. כתבתי לידידי היפני מכתב: אני יודע שזה כיף לתת ולקבל אבל העניין הזה נהיה מוגזם. לא נוכל לתת אחד לשני מתנות לנצח, לכן אני מציע שאני אתן לך מתנה אחת אחרונה ואז נגמור עם הסיפור הזה. שלחתי וידידי היפני אמר: בוודאי!
נועה ויקס בת 9

ואז הבריק בראשי רעיון. אשלח לו פסנתר עם פתק ועליו כתוב: אם תרצה לתת לי מתנה, תפסיק לשלוח לי מתנות. האיש לא שלח יותר מתנות ולכן הבנתי שהוא הבין.
תומר שיר בן שמונה וחצי

חשבתי מה יהיה, ופתאום עלה רעיון בראשי. גיליתי מה המתנה הכי גדולה שיש. המתנה היא לומר תודה במילים, אבל תודה אמיתית. הלכתי לאיש היפני ו”נתתי” לו את המתנה. הוא הבין שאין מתנה גדולה יותר, שנינו קדנו קידה לשלום. ואני חזרתי לביתי שממנו נסעתי לשדה התעופה.
שירה לירון בת 10

בכרטיס ביקור היה כתוב את מספר הטלפון שלו. ״רגע...אולי אני אתקשר אליו!״ התקשרתי לאיש. דיברתי איתו וגיליתי שגם הוא ישראלי! הוא גם לא ידע מה לעשות ושאל מישהו... אחרי זה נפגשנו והיה נחמד מאוד. עכשיו אנחנו חברים טובים.
אור ברימן בת 10

לפתע שם לב שהשכבות של הדף כפולות. הוא פיצל את הדף לשניים וראה שרשום שם שהאיש בכלל לא יפני, אלה דווקא ישראלי, שהוא במקרה הבוס מהעבודה שלו, שסתם רוצה לתת לו מתנות והוא החזיר לו בעוד מתנות.
אסף שרעבי בן 10

חזרתי הביתה מלא מחשבות, הערכתי את האיש ובטח לא רציתי לפגוע בתרבות היפנית, ידעתי שצריך לסיים את העניין בכבוד, החלטתי לרשום מכתב: ”איש יקר, תודה גדולה על המתנות היפות, אתה איש טוב שהייתי שמח להכיר, אם יכולתי הייתי קונה לך מטוס פרטי, חשבתי שאם אתה בסביבה אשמח לאכול איתך . . . .”
רועי טראב בן 7 וחצי

נגה .ש. בת 10 וחצי

שאלתי את החבר היפני מה לעשות והוא אמר ”אל תדאג, יש הגבלה. ברגע שמגיעים לעשרת אלפים ין המחויבות נגמרת”
דן אביב בן 12

כדי לחשוב על רעיון, אמרתי שכדאי לקחת חופשה באחד החופים. רק שם מצאתי מה להביא לו. לפני שאני אומר תדעו שאני ציוני מאוד - כרטיס טיסה לישראל!!!
טלי טרייסטמן בת 10

החלטתי לשלוח לו עוגה גדולה עם פתק: ”בבקשה ממך, אל תשלח לי עוד מתנות” באנגלית. אחרי שלושה ימים קיבלתי מכשיר ניקוי לאקווריום עם פתק: ”מה?” ביפנית. ואז נזכרתי שיפנים לא מדברים אנגלית. וזה למה נהייתי קבצן.
אורי מוריה בן 1

הלכתי לבקר אותו בשביל להגיד לו שאני לא יודע מה להביא לו. כשהגעתי הוא הסתכל אלי בהקלה, אז שאלתי אותו:” אתה לא כועס שלא הבאתי לך מתנה יותר גדולה?” ”לא אני בכלל לא יפני, אני סיני, מישהו פשוט ראה אותך מביא לי מתנה ואמר לי להחזיר לך משהו יותר גדול.”
שירה השקס בת 10

חשבתי מהר. מיד נכנסתי לנסוע אחרי האיש עד שבסוף עקפתי אותו ואמרתי לו : ” אתה נראה עייף , רוצה טרמפ ? ” . חיוך נפרש על פניו , הוא ענה לי : ” אשמח , תודה ” ונסענו. לבסוף כשהגענו לביתו, יצאתי מהאוטו ומיד ברחתי לשדה התעופה הקרוב ביותר .
לאה שכטמן בת 11

החלטתי! אני אעבור דירה עד לאמריקה (הבה נקווה ששם אין מנהגים כאלה), אחליף שם את שם המשפחה, ואז הוא בחיים לא ימצא אותי. הייתי מאושר. אבל יום אחד נשמעה דפיקה בדלת והוא עמד שם ובידו הארנק שלי ”איבדת אותו שוב” ולא נתתי לו כלום.
ענבל איוניר בת 11

אז החלטתי בסוף להכין ארוחה גדולה ודשנה ולפני שיחזיר לי מתנה, לברוח אל ביתי ולנוח.
דנה בר בת 9

נסעתי עם המכונית החדשה לביתו ושם חניתי אותה. הדבקתי על המכונית פתק ובו כתוב: ”שמחתי לקבל את המכונית. חשבתי שיהיה לנו במשותף משהו אז קניתי לך אותה מכונית בדיוק. ומחר אני טס לישראל, ו-תודה.”
יערה שפירא בת 11

ואז הבנתי שאני צריך לעקוב אחריו, והצלחתי, הסתכלתי בחלונו, וזה מה שראיתי: הוא הוציא מהתיק שלו מנורת קסמים...
נעם סולביי בן 9

פתאום התעוררתי מהחלום המוזר הזה. הצצתי מחוץ לחלון וראיתי טויוטה אדומה...
איתמר גל-ים בן 9

לילה שלם חשבתי על זה ובסוף שלחתי לו אופנוע, חשבתי שבכך יסתיים הטירוף. בלילה שמעתי רעש מוזר רציתי לרדת לבדוק מה זה אבל נרדמתי... בבוקר שכחתי ממה ששמעתי בלילה ויצאתי לעבודה. פתאום ראיתי בחוץ בית קטן שהוא קנה לי. רציתי לקנות לו וילה אבל גיליתי שאין לי כסף וכך נהייתי עני.
רוני איצקוביץ בת 9

החלטתי לקנות לו וגם לעצמי כרטיסי טיסה לישראל ואם הוא יהיה בישראל אני לא אצטרך לנהוג לפי המנהגים היפניים ולא אצטרך כל הזמן להחזיר לו מתנות.
טל שוורץ בן 12