הזמן מנוי וגיליונות קודמים  |  צפה בגיליונות קודמים
 על אודות 'עיניים'  |   About Einayim  |  מערכת 'עיניים'  |  צור קשר
 דף הבית
 


 
מבחר מהמשכי הסיפורים ששלחתם לגיליון 161 בנושא שיווי משקל
 
חשב, חשב ולא נרדם לילות רבים, בסוף אמר לעצמו לילה אחד: ”אני אעשה שפאגט על החד אופן שנמצא על החבל המתוח”. אחרי כמה דקות נרדם. לאחר שעשה זאת חשב וחשב על עוד רעיון ולא מצא יותר רעיונות אבל הוא לעולם לא יוותר.
מעיין כהן בת 8

הוא החליט, אמן זה אחיזת עיניים. הוא גייס את חברו מורדפלו שהתמחה בקוסמות. ביום המופע הוא עלה על חבל מתחת לברכת כרישים ותנינים עם לבה רותחת ועשה להטוטים עם חד-אופן. ואז, עשה כאילו הוא נופל ללבה ומורדפלו נחת על החבל וכך הם בלבלו את הקהל (הם לבשו אותם בגדים), וכך כולם נהנו.
סיון אופיר בת 11

פתאום הוא ידע: הוא שם גם את הסכינים על ראשו, והתחיל ללהטט בפצצות. הקהל התעלף מרוב תדהמה, התפעלות ופחד.
אמנון טל בן 10 וחצי

באמצע הלילה עלה רעיון גאוני בצורה מסוכנת בראשו. הרעיון הוא שילך על חבל שגובהו 100 מטרים ותוך כדי הליכה הוא ירכב על אופניים ויעשה להטוטים עם כל מה שהוא רואה, מתחת לחבל כל האדמה תהיה מלאה באבנים וקוצים. במופע עצמו הוא נפל בטעות על האבנים והחצץ.
עמית כספי בת 10 וחצי

ואז חשב על אביו שאמר: שלא צריך לגעת בבלתי אפשרי. האם יקרה אותו דבר כמו שקרה לאביו? הוא לא רצה לצער אותה ולהשאיר אותה לבד. היא עוד לא התגברה על מותו של בעלה. בנצי חשב גם על מה ממש רצתה. היא רצתה שלפני שהיא תהיה זקנה ותמות יהיה לה נכד.
שירה השקס בת 10 1.2

אני יודע מה אני אעשה! אני אג’נגל את עצמי.
שירה שניר בת 11