הזמן מנוי וגיליונות קודמים  |  צפה בגיליונות קודמים |  דבר העורך
 על אודות 'עיניים'  |   About Einayim  |  מערכת 'עיניים'  |  צור קשר
 דף הבית
 


 
מבחר מהמשכי הסיפורים ששלחתם לגיליון 181 בנושא שמחה
 
רק ראה את המורה והכל לבכות. המסע הארוך שעבר, סיפק לו את ”מנת השמחה” שאותה היה חייב. את המסע חזרה הביתה, עשה בלי בעיה. כשהגיע לשדה התעופה, שמח כל כך. כל הטיסה הוא חיכה לפגוש את משפחתו, חיכה וחיכה עד שנחת המטוס. משפחתו הופתעה לראותו בביתו כל כך מוקדם אבל שמחה וגם הוא שמח. סוף סוף הוא שמח.
מאיה שור בת 12

לפתע הוא התעורר עם זיעה כהה בעיניו. כתמים ריצדו בעיניו, ולפתע שמע קול: קול מוכר. הוא אימץ את עיניו וראה שגופו קטן משחשב, והקול אמר: ״התעורר, זה יום ההולדת שלך״. הוא ראה את חדרו הישן. שאר יומו היה מוצלח עד כדי כך, שהוא היה בטוח שמזלו ישאר! כששאל את מלכת הכיתה אם היא תרצה להיות חברה שלו והוא קיבל תשובה חיובית, הוא קיבל התקף לב ומת. מאז הוא רוח טובה שמפיצה רק אושר!
תמר פאר בת 10.5

כשנחום חזר הביתה הוא היה עצוב אף יותר משהיה כשנסע. אשתו שאלה אותו למה הוא כל כך עצוב, והוא ענה לה :”עכשיו, כשגיליתי מהו אושר אמיתי, אני מרגיש שאין יותר טעם לחיי”.
נגה אפלבוים בת 11 וחצי

ואומר לו: ”נחום! נחום! התעורר!”. ואז נחום התעורר וראה את שני ילדיו ואת אישתו עומדים בחדר מלא בלונים וצועקים ”מזל טוב!” וזה היה היום הולדת הכי טוב בעולם כולו ונחום היה מאושר. הסוף.
יהלי דוידוביץ’ בת 10

המורה אמר לו: בוא איתי אני אומר לך איך להיות שמח. הוא אמר לו שהוא צריך לחשוב מחשבות.
לבב מרום בן 9

המורה התבונן בנחום ובחן כל פרט ופרט בלבושו ובגופו. אחר כך הייתה שתיקה .הראשון שהפר אותה היה המורה שאמר: ”גם אחרי חמישים שנה הם עדיין לא מבינים”, נחום שהיה מסוקרן התפרץ ושאל: ”מי לא מבינים?” ”אתם המטיילים ובכלל האנשים, אתם חוזרים לפה שנה אחר שנה ועדיין מאמינים ששוכן במערה זו מורה נפלא וקסום. הקסם היחיד פה הוא קסם הרצון שפועל בכל פעם... האנשים שבאים לפה מאמינים בכל ליבם שבעזרת כוחותיי אני ארפא אותם ואשיב להם את שמחת החיים. ובזכות אמונה זו הם נרפאים. אבל לא בזכותי אלא אך ורק בזכות עצמם. אז דע לך שאם תרצה בשמחת החיים אז היא תגיע ... ” נחום שעד עכשיו שתק הודה למאסטר אך הוא עדיין נשאר מבולבל. נחום הרגיש את השינוי שחל בו. הוא הפך לבן אדם יותר אדיב ובעיקר יותר שמח ועד היום הוא ממשיך להודות בכל ליבו לאותו מאסטר ששוכן במערתו. אז זכרו תמיד שהאמונה היא הכל!
אבישג סמרה בת 11.5

...ואומר לנחום: שלום בני למה באת לביתי? מה רצונך? נחום התיישב על הכרית אשר האיש הציע לו וסיפר את סיפורו. כשסיים, פרץ הזקן בצחוק ואמר: בכול חיי לא שמעתי סיפור מבדח כמו שלך . יש לך הכול אך עדיין אתה רודף אחרי הלא מושג. עצתי לך היא : תהנה ממה שיש לך - תבלה עם ילדיך ואישתך ,המשך להיות עובד מצטיין ובקיצור – תהנה מכול רגע . החיים קצרים ועם ננסה כול הזמן להשיג את הדבר שאין להשיג, כל חיינו נחיה באווירת פיספוס. האם כך אתה רוצה לחיות? כמובן שנחום השיב: לא! אני לא רוצה לחיות כך! ואני פשוט לא מבין איך את עכשיו פשוט בזבזתי את חיי לשווא, בגלל שטות. תודה רבה לך. אחר כך נחום הלך לתחנת האוטובוס הקרובה ומשם נסע באוטובוס לשדה התעופה וטס חזרה הביתה. כשחזר הביתה קיבלה אותו משפחתו בקולות צחוק ושמחה, ופעם ראשונה בחייו שבאמת היה מאושר. כמובן שאחר כך סיפר לאישתו את אשר עבר אליו ואת אשר הזקן סיפר לו והיא כמובן הסכימה לחלוטין עם הזקן. ומאז כך הם חיים – בלי לרדוף אחרי שום דבר, ועם אהבה גדולה.
עמליה דה פינו סרני בת 11

ושותק. ”למה הוא אינו אומר דבר?” חשב בליבו נחום, הרהר דקה ארוכה והבין: האושר נמצא בשתיקה.
מגל אופיר בת 10

ואז הוא פנה אל המורה ואמר לו: ”אדוני המורה! עברתי דרך קשה כדי לפגוש אותך! אני צריך שתעזור לי להיות שמח!” והמורה השיב: ”אתה יודע את התשובה בעצמך. הסתכל פנימה ותבין” הוא ניסה הבין ואמר למורה את תגליתו:”הבנתי! משפחתי לא משמחת אותי, אלא הטבע והדרכים!” ומאז הפכו הדרכים לביתו.
ליאור הרפזי בן 10

הוא הסתכל לו בעיניים, עשה פרצוף מזלזל ושאל ”למה לא עלית במעלית?”
איה שחק בת 10 וחצי

”Përshëndetje zotëri” ”מה?” שאל נחום ”Salom janob ” ”מה?” ”hallo meneer” ”Halló herra” ”Saluton sinjoro” ”שלום לך אדון” ”שלום אדוני הנכבד באתי לגלות מה יהפוך אותי לשמח” המורה עצם עיניים למשך זמן מה ואמר: ”אני לא לדעת למה באת אלי, הרי אתה מאושר”.
מעיין לקח בן 11