הזמן מנוי וגיליונות קודמים  |  צפה בגיליונות קודמים |  דבר העורך
 על אודות 'עיניים'  |   About Einayim  |  מערכת 'עיניים'  |  צור קשר
 דף הבית
 


 
מבחר מהמשכי הסיפורים ששלחתם לגיליון 191 בנושא פרסומת
 
אביחי החליט שבמקום למצוא פתרון לבעיה עצמה, הוא צריך למצוא פתרון אחר. הוא החליט שמעכשיו, הוא יצפה במקבץ פרסומות כ15 דקות ביום כדי להתחיל להפסיק לשנוא אותן...
נדב אלטלף בן 11

אביחי פרסם פרסומת נגד פרסומות.
יונתן פסובסקי בן 10

הוא ניפץ את תיבת הדואר שלו, נכנס הביתה, נעל את כל הדלתות והחלונות, נכנס למיטה שלו, טמן את ראשו מתחת לכר והתכרבל בשמיכתו לנצח. הסוף.
אנא גרינפילד בת 12

לפתע עלה במוחו רעיון נפלא! הרי האנשים מכורים לפרסומות, לכן יקח מודעות ויכתוב בהם כך: לציבור היקר - בפרסומות יש שקרים אלימות ועבירה על חוקים, לכן הפרסומות לא טובות, אל תתמכרו להם. אביחי לוי 08451394 למחרת באו המונים ונהרו לבית הדפוס ולא עזבוהו עד שהמדפיסים הבטיחו שלעולם עוד לא ידפיסו פרסומות.
אביגיל ונעה בלוסטוצקי בנות 8.5

ואז עלה למוחו רעיון אכזרי: הוא יעשה פרסומת שתיהיה ברדיו, במחשב, בטלוויזיה בטלפון... והיא תכניס וירוס שיקלקל להם את המכשיר וכך הם לא רואים יותר פרסומות.
יואב יוסקוביץ בן 10

לבסוף חשב על רעיון, הוא התחיל להכין במשך כמה שנים אתר המוכר ניירות ולאחר שהיית יוצא היית רואה מלא פרסומות על המחשב ולבסוף היית רואה כתובת ”די לפרסומות!” על כל הצג ואז האתר היה נסגר. לאחר כמה שנים אנשים התחילו לתלוש פרסומות ולהתגודד נגדם.
הלל פיליפס בן 10.5

אביחי חשב על רעיון ביום ובלילה ומצא רעיון סוף סוף שהוא היה: הוא נזכר שהוא כל הזמן רצה להיות שחקן. אז שהוא יהיה שחקן ושיכירו אותו, ואז הוא יגיד די לפרסומת. במחזה הראשון שלו פחות הכירו אותו, אבל בשני בשלישי ועוד מעלה התחילו להכיר אותו והוא ראה שזה ממש כיף. במחזה העשירי שלו בסוף המחזה, אמר די לפרסומות!!ואף אחד לא הקשיב לו, הוא התחיל לתלות מודעות וזה גם לא עזר, ובסוף הוא עשה פרסומות למרות השנאה שלו לפרסומות. ואז הוא ראה שכיף לו לעשות את הפרסומות. הוא לא הבין מה קרה לו? ואז אחרי שהוא חשב יום ולילה הוא הבין והוא הבין שזה כיף לו לעשות! את הפרסומות ולא לראות את הפרסומות. הסוף!!
עלמה אלזם טופוריק בת 8.5

ואז אביחי חשב על רעיון, הדרך הכי טובה להוכיח את דבריו זה דרך פרסומת! אבל לא סתם פרסומת, אלא פרסומת סמויה.. בעבר, תוך כדי לימודיו באוניברסיטה, הוא פגש גאון מחשבים אחד, ממש ”האקר”,ושמו אבישי בן-דויד. אביחי יצר איתו קשר וסיפר לו את תכניתו... לאחר חודש אנשים התחילו להתמרד נגד פרסומות, ואף אחד לא הבין מה קרה, חוץ מאביחי ואבישי. התכנית הגאונית הייתה לפרוץ למחשבים של יוצרי הפרסומות, ולהשתיל שם תמונות של זיהום, עשן, רקב והרס, ממש לשביבי שנייה, ואז כל מי שצופה בפרסומת, המוח שלו קולט לשביב שנייה את התמונות, ואז שאר הפרסומת מתקשרת לו עם דבר לא טוב, עם התמונות שהוא ראה.
בועז קרמר בן 14

לאביחי כל כך נמאס עד שהוא רצה לעשות פרסומת ובפרסומת היה איש שאמר: די כבר עם הפרסומות! ואז אביחי נכנס ואמר: בואו תעזרו לי למנוע פרסומת, ואז, במקום שהוא יפסיק לעשות פרסומות הוא עשה פרסומת.
תומר אורג וינברג בן 10

"ואז אביחי רצה לעשות את המעשה הקיצוני ביותר שאפשר להעלות על הדעת"... די כבר אבא! אתה שחקן כדורגל, המצאת את הקוקה קולה ועבדת עם ביאליק על שירים תפסיק לספר על סבא של סבא שלך, שלא קראו לו אביחי בכלל. לתלוש את תיבות הדואר של כל השכונה זה מעשה יותר מעניין ממה שעשית בחיים שלך? וחוץ מזה הוא יצא עם קנס לא עם פרס. איך הוא תלש את התיבות דואר???
ניצן גיליס אבוזגלו בן 11

אביחי פרסם פרסומת. הוא הוציא את כל כספו ופרסם אותה בכל מקום שהיה יכול. בפרסומת לא היה כלום. האנשים חשו הקלה, והבינו שהפרסומות תמיד הפריעו להם והם פשוט התרגלו. כעבור שבוע הוא פרסם עוד מודעה: נמאס מהפרסומות! הצטרפו אלי ויחד נכחיד אותן! ומספר הטלפון שלו. מאז הפרסומות היחידות היו: צפו ללא פרסומת!
אביגיל בר הלל בת 11

הוא החליט לפנות לחברת פרסום! פקידה:"שלום הגעתם לאלופי הפרסום,מה תרצו לפרסם?" אביחי: אני רוצה לפרסם את "זיהום התודעה כתוצאה מחשיפת יתר לפרסומות וזכות ההגנה על מרחב התודה הפרטי", פקידה: "בקשתך התקבלה".
אביב שוסטר בת 11

אביחי הלך ודיבר עם אנשים בכל יום. עוד ועוד אנשים באו והקשיבו לו ולדבריו בנושא הפרסומות. הם הבינו איך הוא מרגיש ורובם גם הסכימו איתו שהפרסומות הלכו ופחתו עד שממש נעלמו. יום אחד שאביחי כבר נרגע וידע שאין יותר פרסומות וחיי באושר ואושר. ואז הבמאי צעק קאט ואביחי סיים את הסרט הראשון שהפך אותו למפורסם והגשים את חלומו להיות כוכב קולנוע שכולם מעריצים ומבקשים ממנו חתימות ומזהים אותו ברחוב.
איתן קיציס בן 12.5

...וזה בדיוק מה שכתב בעמוד הפייסבוק שפתח למחרת. לא עברו יומיים ועל דלתו דפקו שלושה בכירים, לבושים בחליפות, מחזיקים מזוודות שחורות, אמרו לו: ”הי, אביחי. אנחנו מנכ"לֵי שלושת ערוצֵי הטלוויזיה הנצפים במיוחָד - עשר, שתיים ואחָד. ולפני שתתחיל עם הפרויקט המגוחך, יש לך עוד אפשרות. תיווכח. יש לנו איתנו שלוש מזוודות: כל אחת עמוסה בהרבה שטרות. ההחלטה בידך." וכך קרה שאביחי נהיה האיש העשיר במדינה. והדוקטורט? הושלך לפח האשפה.
דוד צמיר גל בן 12.5