הזמן מנוי וגיליונות קודמים  |  צפה בגיליונות קודמים |  דבר העורך
 על אודות 'עיניים'  |   About Einayim  |  מערכת 'עיניים'  |  צור קשר
 דף הבית
 


 
מבחר מהמשכי הסיפורים ששלחתם לגיליון 198 בנושא גלים
 
היאוש אכל בו. הוא הרגיש איך הוא פתאום נעשה זקן וחלש, והנה הוא מרכין את ראשו. הוא ראה את אחיו הקטנים, בשניות הראשונות של חייהם, גלים קטנים וחסרי כל שאיפות ודאגות. הם אפילו לא יודעים שהם גלים. קנאה אכלה בו. למה הם, אחיו הקטנים, ראויים לחיות בעוד שהוא מתנפץ על החוף בחוסר אונים? מרוב קנאה הוא שצף וגעש, הרס את אחיו הקטנים. והוא התרומם, גאה עד שהיה גל גדול יותר מכל גל שהיה. האבנים פחדו ממנו. הציפורים, העצים. מרוב קנאה הוא אכל את כולם. הוא המיט הרס וחורבן, תוהו ובוהו על העולם. ”אבא, אימא! עזרו לי, הצילו!” הצער אכל בו. הוא הרגיש איך הוא פתאום נעשה ענו וחלש, ונמוג אל תוך אחיו הקטנים, לאט לאט...
עמנואל רוזנראוך בת 10

לבסוף הגל התנפץ וקרס בין הסלעים ו... נולד מחדש. וזה אומר שלגל יש חיים ארוכים, אפילו שהם נראים קצרצרים. הלקח? לא לבטוח במחשבה ראשונית.
אלי גריניס בת 9.5

ואז,אביו של הגל (הזדם הגולף) שמע לבקשותיו ובא להציל אותו. הוא התקרב אל הגל והתחבר אליו, הגדיל אותו, והגל היה גם אבא וגם ילד. פתאום, אימו של הגל (הרוח הדרומית מערבית) דחפה אותם עוד ועוד עד שהגל היה כל כך גדול שהוא הפך לצונאמי.
בניה מייטליס בן 9

לפתע הגל נשטף אל החוף ונעלם. הוא הרגיש את הצדפים והאבנים שבאדמה הרכה. הוא שמע את הגלים הקטנים שבקרבת החוף מעודדים אותו. פתאום לגל האומלל שנשטף אל החוף היה כיף מאוד בגלל שהוא שיחק אם האבנים והצדפים שבחוף והא דיבר עם אחיו האחרים שנשטפו אל החוף וכך הוא חי באושר ועושר עד עצם היום הזה!!!
לוטם דילמוני בת 10

ואז פתאום הגל התרומם מעלה מעלה ועף לעננים, אמו של הגל אמרה לו: אתה גל מיוחד, אף פעם לא תמות. ובין רגע הגל נפל מטה מטה ומת. מסתבר שאמא שיקרה לי הוא אמר ביאוש. ואז מתוך המים צצה בתולת ים. בתולת הים אמרה לו: ”אמא שלך לא שיקרה לך, היא צודקת שאתה גל מיוחד ואף פעם לא תמות. אתה תמיד תישאר כאן, בגן העדן לגלים.”
דנה כפיר בת 10.5

ואז הוא הגיע לחוף, אך דודתו -הרוח הצפונית נשבה לעברו ולכן, במקום להישבר גדל וגדל והפך לצונאמי, עלה על החוף והרס ערים ועיירות. אחרי זמן מה נמאס לו והוא חזר לים ונהיה שוב חלק ממנו.
נעה קויפמן בת 10

ואז פקחתי את עיני, הייתי עדין בחוף הים, מסתכל ל הגלים מתנפצים על החוף, וחשבתי לעצמי: לא הייתי רוצה להיות גל. זה לא כיף, שהחיים נגמרים כל כך מהר.
אורי וייס בן 9.5

צעקותיו של הגל הקטן, (שכבר לא היה כל כך קטן) נשמעו עד לחוף. ניסיתי לעזור לו, צעקתי עליו אבל הוא התקרב במהירות ושטף אותי... ”אההההההה!!!” זאת כבר הייתה הצעקה שלי. התעוררתי במיטה בתוך שלולית. ”איכס...” חשבתי לעצמי והלכתי להתקלח.
מאיה ברעם בת 9.5

בדיוק אז הגל ראה סירה קטנה, שהאיש ששט בה איבד את המשוטים. הסירה נסחפה מהחוף לעומק הים. הגל החליט לעזור לאיש בסירה לחזור אל החוף. הוא העמיס את הסירה על ראש הגל ודהר בשמחה אל החוף. כשהיה ממש קרוב לחוף, האט הגל והניח את הסירה בעדינות על החוף.
דרור אילן בן רבע לשש

”משהו עלה עלי! עיזרו לי!” קרא הגל והתנפץ בין הסלעים.
רני במברגר בת 9.5

העזרה לא באה! והוא הגל הגדול התחיל להרכין את ראשו, התכופף והתנפץ כנגד רצונו וכמו אחיו הגדולים התמזג במי הים הכחולים שם הוא התגלגל על פני החול הרך עד למקום בו נולד בפעם שעברה. שם עזבה אותו נשמתו ועברה לגל הבא, לאח הכי קטן.
נגה פאר בת 10.5

הגל הקטן המשיך לצעוק ולצעוק ואחרי כמה זמן אמו הרוח הדרומית באה להרגיעו ואמרה לו שהוא יגדל ויהיה לגל הצונמי הענק ושהוא יתנפץ רק שהוא יגיע לחוף הים ויראה קצת יותר מאחיו אבל בדיוק שאמרה זאת הם ראו את אחד מחופי אפריקה והם גם ראו הרבה ילדים משחקים אז אמו אמרה לו טוב אתה לפחות תראה קצת, אז ביי ילד יקר שלי.
יהל רז בת 11.5

אז ההורים שלו אמרו לא שיש לו דרך אחת להינצל אבל הוא לא יראה כמו גל והוא הסכים, הם אמרו לו שהם עכשיו הופכים אותו לחלק מהים והוא נשאר חלק מהים עד עצם היום הזה.
בארי פרנק בן 10

ואז הוא שמע פיית קרני אור שאמרה לו: ”אני אגרום לכך ששנייה אחת תהפוך ל-1,000,000,000,000 עידנים אם בא לך.” והוא ענה: ”לא! ועמית, תהפוך את ההילוך לרגיל! וגם אתה, לי!” ועמית ואני הפכנו את ההילוך לרגיל. והגל התרסק על החוף, ודמו הלא אמיתי נשפך על ראשה של ילדה אחת.
לי מרגלית בן כמעט 9

הוא לא ידע מה לעשות! הוריו הטובים הרגיעו אותו, אבל הגל, בתוך ליבו, לא נרגע. הוא ידע שזה יקרה. וללא הצלה הוא ימות. אבל בכל זאת חשב הוא לעצמו: עדיין צריך להגיד תודה לאלוקים, שבכלל בזכותו אני קיים, וגם חיים הוא נתן! בואו נהנה, הרי חיים רק פעם אחת!
שליו וייסרמן בן 11

אמו הרוח הדרומית מערבית שמעה אותו והעיפה אותו לשמים. אביו זרם הגולף בדיוק חיפש את בנו הגל הקטן ולא מצאו כי הוא כבר היה בשמים.
עמר ירושלמי בן 6