הזמן מנוי וגיליונות קודמים  |  צפה בגיליונות קודמים
  על אודות 'עיניים'  |    Einayim in my eyes  |    About Einayim
מערכת 'עיניים'  |  צור קשר
דף הבית
 
BrainPop


 
מבחר מהמשכי הסיפורים ששלחתם לגיליון 206 בנושא קצה
 
”הוא גם אמר לי שיש עוד שני מקומות והזמנתי אותם”. אחרי שייט של שעה ורבע (עם נוף יפייפה) עגנו על אי, ירדתי ראשונה והרגשתי את הרוח ושמעתי את אבא אומר לי ”אני תמיד אהיה איתך” ומאז הכל חזר להיות כמו פעם.
נור אלמי בת 9

אמא, בואי נעלה! אמרתי ושמחתי על זה מאוד. גיליתי שזו ספינת רוחות וראיתי את אבי! ואז הוא חזר איתנו ומאז אני כל הזמן שמחה.
איילה ריכרט בת 10

ביקשתי מאמא לעלות לסירה. היא הסכימה ועלינו. הפלגנו אולי חצי שעה, כשלפתע הספינה נתקעה בקיר. להפתעתי, לא היה שום קיר. הבנתי שהגענו לקצה העולם.
ענבר גרטי בת 11

אמא אמרתי,בואי נשחה! זה מה שיעשה אותך מאושרת נשמה? שאלה אותי אמא, כן! אמרתי בהחלטיות. התחלנו לשחות. שחינו ושחינו ולפתע ראינו כלב ים הוא היה לבן ונקי אך ראיתי בעיניים של אמא שגם לה הוא מזכיר מישהו.. את אבא. כלב הים נבח שתי נביחות ואמא ואני בתאום מוחלט עלינו על גבו ושטנו לאיים.
שי וינרב בת 9

רציתי להפליג עם האונייה עד הקצה, אבל אמא אמרה:”מספיק לברוח, נישאר ונהנה כאן!” אז נשארנו והסתכלנו על הנוף המרהיב. נשארנו בחוף עד השקיעה. אמא התחילה לדאוג כי הייתי עצובה. לפתע שמעתי מישהו צועק בשמי והקול נשמע לי מוכר. קמתי מהחול וראיתי מישהו רץ לכיוון שלי ורציתי לדעת מי זה אז התקרבתי. האדם שראיתי מרחוק נראה לי מוכר, התקרבתי עוד קצת, גם לאמא הוא נראה מוכר. בסוף, האיש התקרב אלי וגיליתי שזה אבא שלי! חשבתי שהוא מת ומסתבר שזה לא נכון! אני, אמא ואבא טיילנו לאורך החוף ובסוף חזרנו הביתה.
אלה חנני בת 9.5

חיכתי. לרוב כשאמא שלי אומרת :הפלגה של עוד שעה ומשהו זה אומר שנשוט כל היום. לא הופתעתי כשהמשכנו לשוט עד הערב. אבל כשעבר הזמן, ובאופק לא ראיתי כלום, הרגשתי שהלב שלי מתחיל לדפוק מהר יותר. ברגע שראינו יבשה, נשמנו לרווחה. יצאנו מהסירה ועשינו פיקניק על הגדה. למחרת הלכנו עד סוף האי. כשראיתי מה יש בקצה, נדהמתי. כי בקצה, בקצה, בקצה לא היה כלום! פשוט, בור שחור! חושך מתמשך!משהו שלא ראיתי אף פעם! הסתכלתי על אמא, נתתי לה נשיקה על האף וקפצתי. ברגע שהגעתי למטה, התעוררתי. ”איפה אני?” מלמלתי. ציפיתי להיות במיטה שלי, בבית, אבל ראיתי ים ושמים. קצה העולם... חיוך עלה על פני. הערתי את אמא, עם נשיקה על האף.
נעמה נובופלנסקי בת 12

פתאום היא ניגשה אלי ואמרה לי: ”חמודה, לא נוכל להרשות לעצמנו ללכת על הקצה, מצטערת נורא” ואני כבר הייתי בהיסטריה ועל קצה הסבלנות ובכיתי חזק ובליבי אמרתי: ’היא לא יכולה לבזבז עלי כסף פעם אחת?
עמוס מינקה בן 10

לא עניתי לה, רק נדתי בראשי אז אמא הלכה לקנות כרטיסים. בהפלגה הקאתי ואמרתי לאמא שאני מתגעגעת לאבא. אז אמא ואני שתינו ישבנו ביחד ובכינו ואמא סיפרה לי על אבא סיפורים שלא ידעתי.
תמרה ויס בת 9

נסענו במשך 5 שעות לאי בקצה אירופה, אמי אמרה לי: ”נראה לי שטעיתי בדרך”. אז, הכול נהיה חשוך... פתאום התעוררתי, מצאתי את עצמי בבית הסוהר, לצד אמי שגססה וכך גם אני.
יונתן ה. פלד בן 9

הם שטו לאי וראו ממש בקצה קצה של האי ראו את האבא המנוח ופתאום הוא צעק:”פתי מאמין לכל דבר לחתול ולעכבר!” ואז אימא החליטה להתגרש, וזה היה קצה אהבה ביניהם.
אדן גולדברג רוזן בן 11

הגענו אל האיים, כאשר חבורת שודדים קפצה עלינו. רק אז שמתי לב שבין השודדים עמד אבא בעיניים דומעות. ”אבא!” קראתי ורצתי אליו בשמחה. אבא נישק אותי על המצח ובידו השנייה חיבק את אמא. אני לא יודעת איך זה הגיוני, אך באמת, מהים נעשיתי מאושרת.
שקמה פרידמן בת 12

אמא משכה אותי לעבר מזח שהיה לא רחוק משם ושם ראיתי יאכטה יחסית גדולה אמא עזרה לי לעלות ואז היא הפעילה את המנוע והתחלנו לנוע בים. הגענו לאי גדול ושם ראיתי את אבא. כל חיי חשבתי שאבא מת בהפלגה ועכשיו הוא איתי. במשך כל הטיול לא זזתי מאבא ואני זוכרת את הרגעים האלה עד היום כאשר אני בת שלושים.
מעיין נוימן בת 10