הזמן מנוי וגיליונות קודמים  |  צפה בגיליונות קודמים
  על אודות 'עיניים'  |    Einayim in my eyes  |    About Einayim
מערכת 'עיניים'  |  צור קשר
דף הבית
 
BrainPop


 
מבחר מהמשכי הסיפורים ששלחתם לגיליון 211 בנושא ראש
 
אז פסעתי בשקט לכוון דלת היציאה... ואז מהחושך קפץ אליי ראש (של ”לאונרדו דה וינצ’י” אני חושב...) תפס בפיו את המפתח ונעל אותי בחדר. כל הראשים קיפצו לעברי והתכוננו, לא היה לי מושג למה. שאלתי בחשש 'מה תעשו לי?' 'אנחנו..... אנחנו....” אמר אותו הראש הסמכותי. ”לא יודעים”, ”אין לנו ידיים או רגליים, רק ראשים אנחנו לא ממש יכולים לעשות לך משהו.” ”שחרר אותו לאונרדו” קרא בקול. וכך נגמר הלילה המוזר הזה.
יעלי נשרי בת 11

ידעתי שאסור שיבחינו בי אבל לא הבנתי- אם כל הראשים האלה באמת חיים, איך? הרי כל אחד מאיתנו, חברי הסדנה, היה יכול לפסל את הראשים. אז למחרת החלטתי שכל ילד יבחר ראש ויבנה לו גוף. יום אחרי כן חזרתי לסדנה וכל הראשים נעלמו!
דפנה צבר בת 12

”הנה פולש לשטחנו!” נשמע לרגע זעקה מסגן יו”ר ועדת הפסלים. ”בבקשה רחמו עלי” התחננתי לפניהם ”אני אעשה כל מה שתאמרו לי!” ”אם כך” פתחו הפסלים וודא שתהיה לנו לכל כלי החמר במוזיאון פינה כדי שיהיה לנו זכר למרד אם ניכשל בוא!”. וכך נוצרה פינת החמר במגזין ”עיניים”.
מתן קין בן 12

הלכתי אחורה לאט ובזהירות ובטעות התנגשתי בשולחן, הראשים הביטו בי. קפאתי במקומי, כל כך פחדתי לראות חבורה שלמה של ראשי פסלים ’חיים’ מסתכלים עליך. למזלי הפסלים חשבו שאני פסל. הם הסתכלו עליי ואז המשיכו בשיחה שלהם. כך שנתנה לי הזדמנות לברוח.
זוהר סטרץ בת 10

בלי לחשוב יותר מידי, הכנסתי את ראשי בין ראש הראשים לראש קטן יותר. מכאן אולי אוכל להשפיע! ”אני חושב שזה סתם. טוב לנו כאן,” אמרתי, אבל הראשים התנגדו. ”איזה צבוע!” הם צעקו. אחד מהם אמר: ”בהחלט צבוע! הוא לא עשוי מחומר!” הראשים התקרבו אלי במהירות. ניסיתי לזוז, אבל הם כיתרו אותי - הרמתי אחד מהם, וזרקתי על האחרים. אחרי זמן מה כולם היו שבורים. בדיוק כשהאחרון נשבר בידי, נכנס לחדר המורה שלי! ”לא משנה,” מלמלתי וברחתי במהירות.
שקד מגל בת 9

כי אני לא רוצה שיראו את הראש המגעיל שלי ואתם טיפשים ולא רציתי שיגלו שאנחנו יודעים לדבר בליל ירח מלא!
אורי מלמד בן 7.5

פתאום מצאתי את התיק שלי. יצאתי משם בשקט-בשקט. אבל פתאום צלצול האזעקה צלצל. רצתי מהר, אבל הבחינו בי. ”מה אתה עושה כאן?” מישהו שאל אותי. ”אההההה...סתם(שיקרתי) באתי לראות את הראש שלי.” ”על ראש הגנב בוער הכובע” אמר המישהו, שהיה בעצם אבא שלי. בסוף סיפרתי לו מה קרה.
אסף שמחוני בן 6

לפתע אחד הפסלים הבחין בי וצעק ”ילד ילד” וכל הפסלים התחילו גם לצעוק ”ילד ילד” אני לא ידעתי מה לעשות. חיפשתי שוב את המתג. מצאתי אותו הדלקתי את האור וכל הפסלים השתתקו לקחתי את התיק וקראתי ”פסלים פסלים” אבל אף אחד לא ענה לי. אז הלכתי לביתי ונרדמתי.
דניאלה פאר בת 9

מיד שמתי את הפסלים כך שפניהם היו בכיוון הרצפה, כדי שלא ישימו לב שיגיע ליל הירח המלא הבא.
יונתן פסובסקי בן 12

רציתי לברוח אבל גופי לא הקשיב לי. פתאום שמעתי צליל פקיעה מוזר ומהקיר הסמוך בקעו עשרות גופים שהתחברו לראשים. ואז התעוררתי במיטה נוטף זיעה. מזל שזה היה רק חלום.
הדס בר יצחק בת 9

לפתע הוא הבחין בי ואמר: היי חברה, תיראו יש כאן מישהו, מה אתה עושה כאן?עניתי לו: אני בא כדי לקחת את חפצי, הם אמרו לי שלום וקוו שלא שמעתי. למחרת חזרתי לסדנה, כולם בכו הפסלים נעלמו. אמרתי לעצמי, אני אחזיר אותם והתחלתי ללכת לחפש אותם. לפתע שמעתי את קולה של אמא מן המטבח, התעוררתי בבהלה התברר שזה היה רק חלום, למחרת חזרתי אל המוזיאון, חיפשתי, אך לא מצאתי את החדר, שאלתי את אימא והיא אמרה: שאין חדר כזה בכלל, שמחתי וחזרתי הביתה.
בלה ברנר בת 9