ציור או תצלום שלי
T3 for web.png

קבר הורדוס - סיפור
נגה חודיק, בת 12.5

השעה הייתה חמש ואבא עמד ליד מדיח הכלים עם קיסם וצמר גפן וניקה ביסודיות את לוח הבקרה החשמלי. הוא אוהב ניקיון יסודי ולא נרגע עד שהכל מבריק לחלוטין. בדיוק באותה שעה, שכבתי בחדרי ומסביב ערימות של חול על הרצפה, שלוליות של דבק פלסטי לבן, גיזרי נייר, פחיות גזורות ובקבוקי שתייה ריקים. קיוויתי מאד שלא יפתח את הדלת.
שבועיים קודם נתנה לנו המורה משימה בהיסטוריה לבנות מודל של מבנה היסטורי. נותרו לי עוד כמה ימים אבל ממש רציתי לסיים כבר את המשימה. התלבטתי מאד מה לבנות ובאותו יום באה אלינו חברה טובה של אמא והתיעצתי איתה. היא הציעה לבנות משהו של גדול הבנאים – המלך הורדוס. "למעשה, אולי כדאי לבנות מודל של המבנה האחרון שקשור להורדוס- הקבר שלו". מתברר שהקבר של הורודוס הוא תעלומה ארכיאולוגית גדולה. רק בשנת 2007 גילה את הקבר הארכיאולוג אהוד נצר במקום שנקרא ההרודיון והמבנה שלו שוחזר. זו הייתה תגלית ענקית והחליטו להכין תערוכה חגיגית במוזיאון ישראל. אבל אהוד נצר לא זכה לראות אותה. הוא נפל ליד חלקת הקבר של הורדוס ומת מפצעיו. לא סתם קראו להורדוס - המלך השטני.
מיד החלטתי לבנות את המודל של קבר הורדוס. קניתי קרטון ביצוע, דבק פלסטי ובקיוסק ליד עשרים קרטיב קרח אננס ודובדבן (בשביל המקלות כמובן), פחית קולה ובקבוק שוקו קר (בשביל הגג כמובן).
חלפו מספר ימים והמודל שלי היה מוכן. עמודי מקלות הארטיקים מודבקים ישר, כיסיתי את המבנה בדבק וטבלתי בחול מכל צדדיו והוא היה דומה מאד לקבר האמיתי. בערב שלפני ההגשה הראתי אותו בגאווה בטלפון לעיניהן הנדהמות של חברותי- לילית ועופרית שעבדו על מודל הקולוסיאום ברומא (עשוי מסל קניות מפלסטיק). אם מבנה היסטורי צריך להיות שבור, מלוכלך וקשה לזיהוי – אז הצליח להן. "מה זה?" שאלו לילית ועופרית למראה המודל שלי והסברתי להן על קבר והורדוס ואיך בניתי אותו..
למחרת בבקר בעשרה לשמונה באתי לבית הספר אוחזת את המודל בזהירות בשני קצותיו. התקרבתי לשולחן עליו היו מונחים עשרה מודלים: כותל מגביעי יוגורט, מצדה מקרטון ביצים, תלולית חול ועליו שלט "הר סיני" ו...מה זה??? קבר הורדוס מפחית, מקלות ארטיק- זהה לשלי! לצידו פתק "מודל קבר הורדוס, לילית ועופרית". המודל שבניתי נשמט מידי ונשבר לחתיכות. בעיינים דומעות הרמתי את המודל והנחתי את שבריו על השולחן. מאחור שמעתי את צחוקן של לילית ועופרית ובטח של עוד כמה ילדים..
בכיתה זכו לילית ועופרית לשבחים רבים על מקוריות וביצוע מושלם. אחר פנתה המורה אלי ואמרה, "אני מבינה שגם את בנית את קבר הורדוס, או יותר נכון הריסות קבר הורדוס" והכיתה גאתה בצחוק.
"בנות," פנתה המורה לעופרית ולילית "אולי תספרו מעט לכיתה על הורדוס". עפרית ולילית דממו המומות.. "הורדוס..ההה..". "הוא מת! ויש לו קבר" אמרה לבסוף לילית. "אולי את תרצי להוסיף" פנתה אלי המורה. "הוא היה גדול הבנאים במלכי יהודה, אבל הוא היה גם מלך שטני.." עניתי והישרתי מבט לעפרית ולילית...

T3 for web.png

סקירת הספר 'להעריץ אותה' מאת אפריל גל גילרוביץ'
כתבה את הסקירה: ליבי ברגר, בת 13.5

הספר "להעריץ אותה" מספר על אמנדה בת ה16, שצופה בהערצה בסדרה "ימים של תקווה", ויום אחד זוכה בכרטיסים זוגיים לכניסה למאחוריי הקלעים של הסדרה, ביחד עם ג'ניפר חברתה הטובה. הן מצפות בהתרגשות לפגוש את הדמות הראשית בסדרה, ג'יל רובר, שמשחקת את לורה. הדמות הזו היא אמיצה וטובת לב, לא מפחדת להעיז ומכירה במשמעות של חברות אמת. בו בזמן שהן מעריצות את לורה, הן מעריצות את ג'יל – הדמות שמאחורייה, ומעריכות כי השחקנית היא בדיוק כמו הדמות. ואותה תחושה הן חשות כלפי מריאן וולש, שמשחקת את מלורי, דמות רשעה והאוייבת של לורה. הן מעריכות שמריאן היא אישה רעה ובכלל לא חמה ואוהבת כמו מלורי.
ומה קרה לפי דעתכם, כשאמנדה וג'ניפר גילו שג'יל ומריאן הן בדיוק ההפך של לורה ומלורי?
כאשר אמנדה וג'ניפר מגלות מי הן באמת, הן אינן מסוגלות להאמין... שג'יל ומריאן הפכים משלימים של הדמויות שלהן ושל אחת של השנייה.
הן גם מבינות את מחיר עולם הפירסום וכמה הוא משפיע על השחקנים, וכן על מריאן וג'יל. אך מה שאמנדה וג'ניפר לא יודעות, זה שמאחוריי האדם הטוב והחדש של מריאן יש סיפור, וגם לג'יל יש מטען לא פחות כבד.
האם מריאן וג'יל יפרו את המתח בניהן? האם אמנדה וג'ניפר יכירו את בני האדם שהן לעומק?
הכל מסופר בספר עם כתיבה מודרנית, עמוקה, שמחולק לשלושה חלקים: ההכרות של השחקניות ואמנדה לעומק ומעבר למפגש מאחורי הקלעים שהופך לקשר רגשי, ההיסטוריה של מריאן וג'יל והיחסים בין כל הדמויות בספר וכיצד סדרה של שחקניות משפיעה על חיים שלמים, גם שלהן, וגם של אמנדה וג'ניפר – המעריצות המושבעות.

T3 for web.png

T3 for web.png

שם הסיפור: הקופיף הסקרן.
יהלי גרמי, בן 10

הרולד תמיד היה קופיף סקרן,
הוא גר במשפחה חמה ואוהבת.
הרולד ידע לדבר בשפת בני האדם
המשפחה שלו הם בני אדם. לאבא
שלו קוראים יורם לאמא שלו קוראים
רותי לאח הגדול שלו קוראים יעקוב
יעקוב בצבא ולאחות הקטנה שלו
קוראים מרים.יום אחד הרולד וכל
המשפחה שלו יצאו לטיול ביער הסמוך. באמצע הדרך הם ראו מערה
גדולה וחשוכה הרולד הקופיף הסקרן
מאוד הסתקרן מה יש בתוך המערה
הגדולה והחשוכה. הרולד שאל את
אבא שלו אם הוא יכול להכנס לתוך
המערה אבל אבא(יורם) לא הסכים
הוא שאל למה אסור אבא אמר שאולי המערה הזאתי היא בית של
אריה דוב או אולי זאב, אבל להרולד
לא היה אכפת. בזמן שהמשפחה של הרולד המשיכה לדרכה הרולד נכנס
למערה בלי שהם ראו, הלך כמה
מטרים ופתאום הוא נפל לבור עמוק
הוא ניסה לטפס למעלה אבל למרות
שהוא היה קוף הוא לא הצליח לטפס
החוצה. עברו כמה דקות אולי שעה
והרולד עדיין לא הצליח לצאת מהבור.הרולד היה עייף ורעב והוא
לא הצליח לצאת מהבור. פתאום
הרולד שמע קול של צעדים מחוץ
לבור, הרולד פחד מאוד הוא לא
מי זה או מה זה, אבל בסוף זה
היה ילד בן עשר אחת עשרה
הילד שלך יד להרולד, הרולד
לא הצליך לתפוס לו את היד, הילד אמר שהוא הולך להביא סולם אחרי
כמה דקות הילד חזר והביא איתו
סולם ארוך מאוד. הילד הכניס את הסולם לבור והרולד יצא מהבור.
הרולד אמר תודה רבה לילד חיבק
אותו והלך לדרך. אחרי הליכה קשה
וארוכה הרולד ראה את המשפחה
שלו מחפשים אותו. הם חיפשו בעצים ובשיחים ואז מרים ראתה אותו היא התחילה לזחול אליו ( היא בת רק שנה) ואז גם יורם ראה אותו
ויעקוב ורותי ראו אותו כולם רצו
לחבק אותו,הם שאלו אותו איפה הוא
היה והרולד סיפר להם הכל על הבור
ועל הילד שהציל אותו, ומאז הטיול
הזה הרולד למד שסקרנות זה לא תמיד דבר טוב.

T3 for web.png

דניאל אברמוביץ, בן ½7
"""סיפור במוזיקה-למה קיימים משקלים?

במאה ה-12, חיות הבר היו עושים את הפעמות, וציפורי השיר היו שרות את הצלילים.

יום אחד, מישהו האזין לפעמתם של חיות הבר, וכך אמר:
""""אלה היו הפעמות הכי טובות ששמעתי בחיי!""""

שמע מישהו את קריאת האיש, ואותו איש הלך ושמע; אום-פה-פה-פה. ואמר:"" ""אולי נקרא לזה משקל, ולמשקל הזה נקרא ארבעה רבעים, ונחליט שהפעמה הראשונה תהיה מודגשת!""""

אחר כך, האיש שמע; אום-פה-פה. ואמר: אולי נקרא למשקל הזה שלושה רבעים, וגם, הפעמה הראשונה תהיה מודגשת בו!""""

כך האיש גילה עוד משקלים, והיו בו עוד רעיונות.

ומאז, ועד היום, כל מי שיוצר הרבה רעיונות בנושא של התיאוריה של המוזיקה, הופך להיות מלחין מוכשר.

פתיח:
בואו נסתכל על המנגינה, על דף התווים, על המנגינה שבו, הידעתם שבתחילת המנגינה יש דבר שנקרא משקל, ואתם יודעים איך הכול התחיל?

מקווה שתהנו,
דניאל."""

T3 for web.png

יהלי, בת 10 "תרנגולת תרנגולת ויש לה גם כרבולת, כל היום היא דוגרת על האפרוחים היא שומרת, מקרקרת מקרקרת, שותה וגם אוכלת עם חברותיה מדברת ובלילה היא
נוחרת."

T3 for web.png

שומר החומות/ אילה בלבן
זאת אנרכיה מטורפת,
שמי הלילה שחורים כזפת,
בלוד יש מהומות,
ויש את המבצע-
שומר החומות
אזעקות צורמות אוזניים,
יש רקטות בשמיים,
רימוני הלם ושריפות,
שומר החומות
פגיעות ישירות בבתים,
כיפת ברזל בעניינים,
החמאס לא מוותר,
ישראל לא יכולה יותר!
ואילו רק היה שלום,
זה היה ממש חלום,
אבל עכשיו זה לא יכול להיות,
שומר החומות
אבל יכול להיות מתישהו,
דו- קיום מושלם,
אבל הוא על הפנים!
באמת שזה לא נעים,
ויש לינצ'ים ברחובות,
ועוד קצת אזעקות,
הרבה מאוד מהומות,
גם שרפו ניידות,
שומר החומות


T3 for web.png

אין לי שאלה או סיפור, אני רק רציתי להעביר משהו לכל מי שנותן יד ועובד במערכת העיתון- תודה! העיתונים שלכם נפלאים, אני נחשפת לתוכן אמיתי ואיכותי. אני מנויה כבר שבע שנים והגיליונות אף פעם לא מאכזבים. קשה מאוד היום למצוא תכנים כל כך חינוכיים ומעשירים לילדים בגילי אבל אני לא צריכה לדאוג כי תמיד אוכל לשלוף עיתון עיניים מהמדף (אני שומרת את כולם וקוראת שוב שוב). כתבתי לפני כמה שבועות למדור עיניים שלי וביקשתי עצה, התשובה שקיבלתי הייתה מדהימה! נתתם לי עצות טובות שלא חשבתי עליהן וגם כאלה שחשבתי עליהן אבל פקפקתי ברצונות שלי ואתם גרמתם לי להאמין שזה אפשרי ועזרתם לי מאוד!
כל מה שאני רוצה זה לשתף אותכם בהתרגשות שיש בי כשאני מחזיקה את העיתון ולבקש מכם שאף פעם אל תפסיקו להוציא את העיתון. אני בטוחה שכל שאר "ילדי עיניים" מסכימים איתי.
תודה :)

T3 for web.png

T3 for web.png

שלום שמי גאיה (שם בדוי), יש לי שתי שאלות 1. עשו עלי חרם ואני נעלבתי מאד ובכיתי כי גם החברות שלי בגדו בי והיו נגדי גם שכולם עשו עלי חרם ניסיתי לדבר עם המורה ועם הורי אבל אין מענה וזה לא עוזר אני עצובה ובודדה והחופש נהרס לי ובגדול כי אין לי חשק ללכת לקייטנה כי כל החברות שלי לשעבר שם ואני לא יודעת מה לעשות תעזרו לי? 2. ההורים שלי כל הזמן רבים ואני תמיד חושבת שזה בגללי ולפני יומיים אבא שלי הודיע שהוא עובר לחוץ לארץ ואני עוד יותר עצובה ואני מרגישה הכי נורא בעולם! דיברתי על זה עם אמא שלי והיא אמרה לי לא להתערב ושלבסוף הכל יסדר אבל אני מסרבת להאמין לה כי אני לא סומכת עליה... וחץ מזה גיל ההיתבגרות מפחיד אותי ברמה קשה מאוד, תעזרו לי.

עיניים שלי

אתם מוזמנים לשאול שאלות שמטרידות אתכם, וגם לשלוח סיפורים, שירים, ציורים או צילומים שיצרתם (אפשר בשם בדוי). על הכול אתם מקבלים תשובה אישית, חלק מתפרסם בעיתון המודפס והשאר יופיע כאן באתר.