האתר משתמש בקובצי Cookies לצורך תפעול ומדידה. מידע נוסף במדיניות הפרטיות.
מנויים שלנו ועוד לא רשומים לדיגיטל? לחצו כאן וקבלו משתמש להשתתפות במדורים ועוד מגוון תכנים בדיגיטל!

סיפורים לילדים הסיפור שאינו נגמר

בכל גיליון מתפרסם סיפור ללא סוף, והמנויות והמנויים מוזמנים לשלוח לנו את הסוף שהם כתבו. חלק מההמשכים מתפרסמים בגיליון המודפס, וכולם מתפרסמים כאן בדיגיטל.
כמו כן ניתן לקרוא באתר סיפורים לילדים בקליק כאן.

סיפורים לילדים הסיפור שאינו נגמר

בכל גיליון מתפרסם סיפור ללא סוף, והמנויות והמנויים מוזמנים לשלוח לנו את הסוף שהם כתבו. חלק מההמשכים מתפרסמים בגיליון המודפס, וכולם מתפרסמים כאן בדיגיטל.
כמו כן ניתן לקרוא באתר סיפורים לילדים בקליק כאן.

תקציר הסיפור שהופיע בגיליון נעליים

היֶלד מִישְקָה גר בָּעיר לְבוֹב שבְּאוּקְרַאיְנָה. הגָאלוֹשִי שלו (העַרדָלַיִים) שוב נֶהרסו, והוא הִבטיח לְהורָיו שֶאם יִקנו לו גָאלוֹשִי חדשים, הוא ישמור עלֵיהם הֵיטב הפעם. הורָיו נַענו לְתַחנוּנָיו וקנו לו גָאלוֹשִי חדשים אדוּמים ונוצצים שעוררו את קִנאַת חבֵרָיו. בְּסוף הלימוּדים, כְּשֶהִגיע לַמקום שבּו רוּכּזו הגָאלוֹשים של כל היְלָדים, הוא לא מצא את הגָאלוֹשי שלו! אוֹי וַאבוֹי, מה יֹאמרו הורָיו? ואיך יוּכל לחזור הבַּיתה לְלֹא הגָאלוֹשִי? מִישְקָה עמד חסַר אוֹנים ולא יָדע מה לעשׂות...

המשך:

הוא ניסה להיזָכֵר אֵיפֹה הוא ראה את הגָאלוֹשִי שלו בַּפַּעם האַחרונה. ואז הוא נִזכּר: הוא ראה את הגָאלוֹשִי בַּפּעם האַחרונה בַּהפסָקה, כְּשהוא גלש. הוא יָצא החוּצה וחיפּשׂ. אבל הוא לא מצא את הגָאלוֹשִי. ואז הוא ראה את אבא שלו, מַחזיק את הגָאלוֹשִי. אבִיו אמר: “לָמה אתה לא שומר על הגָאלוֹשִי שלךָ?” אבל מִישְקָה לא ענה.

אוֹפֶק כַּרְמוֹן, בן 8


המשך:

לא הייתה לו בְּרֵירה, הוא היה צריך ללכת בַּשֶלג הבַּיתה בלי הגָאלוֹשִי החדשים. ואז הוא ראה את קִישְקָש, הכֶּלב של השכֵנים, והכלב כִּשכֵּש בַּזנב. מִישְקָה אמר לו: “קִישְקָש, לא עכשָיו. עכשָיו אני לא זורק לךָ כדור”. אבל הוא הֵבין שקִישְקָש רוצֶה לתת לו לִרכּוב עלָיו. כְּשֶהוא עלה על קִישְקָש, קִישְקָש הִתחיל לרוּץ מהר, כמו אופַנַיִים. בִּזמן שמִישְקָה רכב על קִישְקָש, הוא שׂם לב שלְקִישְקָש קנו בגדים ונעלַיים חדשים, והוא שׂם לב שקִישְקָש נועל את הגָאלוֹשִי שלו.
פִּתְאום קִישְקָש ראה חתוּלה שנָעלה את הגָאלוֹשִי האמיתִיים שלו, אז הוא רדף אחרֶיהָ. אבל מִישְקָה הֵבין שזו החתוּלה שלהם, והם רכבו הבַּיתה מהר מאוד. וכך מִישְקָה הִגיע הבַּיתה בְּשלום בלי שההורים שלו כָּעסו עלָיו. אבל הבְּעָלים של קִישְקָש כן כָּעסו עלָיו, כי הוא חזר בלי הגָאלושי החדשים שלו.

רוֹמִי דָר, בת 6

המשך:

פִּתְאום ראיתי את האויֵב שלי, הַרְאֵל, עם הגָאלוֹשִי שלי. הלכתי אלָיו וּביקשתי את הגָאלוֹשִי שלי בּחזָרה, אבל הוא טען שהם שלו. ראיתי שכָּתוּב על הפֶּתק שהיה מוּדבּק עלֵיהם ‘הַרְאֵל’, אבל ידעתי שהם שלי, כי בְּשֶלי היה חור בַּפֶּתק, וראיתי שיֵש חור בַּפֶּתק שאֶצלו. לא ידעתי מה לעשׂות… פִּתְאום נִזכַּרתי שיֵש לי תמוּנה שלי עִם הגָאלוֹשִי, אז הלכתי עם הַרְאֵל לַמנַהֶלת והֶראֵיתי לה את הַתמוּנה, ואַחרֵי זה היא הֶחזירה לי את הגָאלוֹשִי.

דָנִיאֵל מוֹרִיסוֹן, בת 9 וחצי

המשך:

פִּתְאום אבא של מִישְקָה הִגיע עם הגָאלוֹשִי החדשים של מִישְקָה וצָפר לו מֵהמְכונית. הוא אמר לו: “יָדעתי שֶיִיקחו לךָ את הגָאלוֹשִי כי יְקַנאו בך, אז לקחתי אותם כּדֵי להָביא לךָ אותם בְּסוף הַיום”. מִישְקָה שׂמח מאוד, חיבק את אבא שלו, ויַחד הם נסעו לשתות שוקו חם בַּבַּיִת.

סַפִּיר לֵוִי, בת 9.

המשך:

הוֹלִי, החבר הכי טוב שלי, עזר לי לחפּשׂ את הגָאלוֹשִי. חיפּשׂנו בְּכל מקום אבל לא מָצאנו אותם. שְמוּאֵל השומר שאל אותנו לָמה אנחנו עדַיִין בְּבֵית הספר, ואמרנו לו שאיבַּדתי את הגָאלוֹשִי שלי. הוא שאל אותי מה מִספַּר הטֵלֵפון של ההורים שלי, ואז הוא הִתקַשֵר אלֵיהם וסיפר להם מה קרה. ההורים שלי כעסו מאוד ואמרו שאני אקַבֵּל בַּבַּית ריתוּק של חודֶש ולא אלך לְבֵית הספר וּבַזמן הזה אֶעשֶׂה מַטָלות. לפָחות אני מקבּל כסף על המַטָלות…

נִיתַאי טל, בן 9.

שלחו את ההמשכים
לסיפור החדש בנושא

לבד

בעיניים מגוון מדורים אינטראקטיביים המשתפים את הילדים והילדות!
מנויים שלנו ורוצים להשתתף? 
היכנסו לאזור האישי

הסיפור החדש להמשך

התאריך האחרון לשליחת ההמשכים: 6 ביולי 2026

כתב: עמית ויסברגר

לְאַבְנֵר קְרוּזוֹ נִמאַס מבּנֵי האָדם. נמאס לו מֵהמִלחָמות, מֵהרַעש, מהזיהוּם, מהשקָרים וּמֵהשְחיתוּת… אַבְנֵר חלם לִחְיות בְּמקום שָקט לגַמרֵי, שֶאין בו שום דבר מכּל המְהוּמה וההמוּלה האנושית; מקום מְרוּחק ונידח שבּו יוּכל לִחיות לגמרֵי לבדו, בלי שאיש יטריד את מְנוּחָתו. אבל לאָן אֶפשר לִברוח? כַּדור האָרץ נַעשָׂה מקום צפוּף וקטן. אין מדינה בָּעולם שהיא נקִייָה מֵהצרות שבּנֵי האדם גורמים זה לָזה ולִסביבָתם. אפילו בִּנְיוּ זִילַנְד וּבְקָנָדָה הרחוקות יש בְּעָיות, ואפילו לָארָצות האֵלֶה, השקֵטות והמוּגָנות יחסית, אִי־אֶפשר להַגֵר בְּקלוּת.

יום אחד, אחרֵי שאַבְנֵר קרא בָּעיתון כַּתָבה על ‘יַבֶּשֶת הַפְּלַסְטִיק’, הוא הֶחליט: זה המקום! לְשָם אהַגֵר! ‘יבֶּשת הפְּלַסטיק’ הוא כּינוּי לְאִי פְּסולֶת ענקי שנוצַר בְּאֶמצע האוֹקְיָינוס השָקט. זִרמֵי האוֹקיָינוס קיבְּצו לְמקום אחד מילְיונֵי טוֹנות של זבל צף שבּנֵי האדם הִשליכו לַיָם. האי הזה הוא כל כך גדול (פי עֶשׂרים יותר מיִשׂרָאל) עד כי הוא זכה לַכּינוּי ‘יַבֶּשת’. לְשָם בְּדיוּק הֶחליט אַבְנֵר קְרוּזוֹ שהוא רוצֶה להגיע.

אולַי אין שָם הנוף הכי מדהים חשב לְעַצמו, ונכון שלִחיות על מִזבָּלה צפה זה לא בְּדיוּק החלום שלי, אבל לפָחות שָם אֶהיה לבדי.

וכך אַבְנֵר מצא את עצמו על סיפּוּנהּ של אונִייַת מַשָׂא בְּדַרכּהּ מקָלִיפוֹרְנְיָה לְיַפָּן. בְּאֶמצע הדֶרך, בְּלב האוֹקיָינוס, כְּשבָּאופֶק נִראָה בִּמְטוּשטָש קַו חוף צִבעוני, אמר אַבְנֵר לְקַבַּרְנִיט הסְפינה: “תַעצור לי כאן בְּבַקשה, אני רוצֶה לרדת.”

“לרדת?” הִשתומם הקַבַּרניט, “כאן? בְּאֶמצע שוּם מקום?”

“בְּדיוּק!” הֵשיב אַבְנֵר העַקשן, “ואִם לא תיתנו לי לרדת, אֶשתולל ואֶעשׂה בְּעָיות!” לַקַבַּרניט לא הייתה בְּרֵירה אלָא לעצור לְכמה רגעים את הספינה הגדולה וּלשַלשֵל ממֶנה אל הגלים סירה קטנה שבּה הורידו את אַבְנֵר לַמַיִם יחד עם כל הציוּד שלו.

אַבְנֵר שט לְעֵבר קַו האופֶק הצִבעוני, שכְּכל שהוא הִתקָרֵב אלָיו, כך הִתגַלה לו יותר ויותר שזֶהו אי שעשׂוּי משַׂקִיות נַיְילון, בַּקבּוּקים, צַעצוּעים שבוּרים, חֶלקֵי רָהיטים, רִשתות דַיִג וּשאַר פְּסולֶת בְּכל הצוּרות וּבִשלַל גוֹנֵי הקֶשת. ליבּו של אַבְנֵר פעם בְּהִתרַגשוּת, כְּפי שפעם בִּזמַנו ליבּם של מגַלֵי ארָצות מְפוּרסָמים כמו קוֹלוֹמְבּוּס וּמָגֵלָן. “סוף סוף אני לבד…” הוא נֶאנח בהקָלה כְּשֶהניח בַּפּעם הרִאשונה את רַגלָיו על יַבֶּשת הפְּלַסטיק. “יַבּשת שלֵמה, לא מְיוּשֶבת, וּכולה רק שלי…”

 

הצטרפו כמנויים דרך פייפאל:
כתבו לנו את שמות 2 גיל' המתנה שתרצו לקבל * חובה
טלפון שלכם * חובה
הצטרפו כמנויים דרך פייפאל:
כתבו לנו את שמות 2 גיל' המתנה שתרצו לקבל * חובה
טלפון שלכם * חובה