האתר משתמש בקובצי Cookies לצורך תפעול ומדידה. מידע נוסף במדיניות הפרטיות.
מנויים שלנו ועוד לא רשומים לדיגיטל? לחצו כאן וקבלו משתמש להשתתפות במדורים ועוד מגוון תכנים בדיגיטל!

סיפורים לילדים הסיפור שאינו נגמר

בכל גיליון מתפרסם סיפור ללא סוף, והמנויות והמנויים מוזמנים לשלוח לנו את הסוף שהם כתבו. חלק מההמשכים מתפרסמים בגיליון המודפס, וכולם מתפרסמים כאן בדיגיטל.
כמו כן ניתן לקרוא באתר סיפורים לילדים בקליק כאן.

סיפורים לילדים הסיפור שאינו נגמר

בכל גיליון מתפרסם סיפור ללא סוף, והמנויות והמנויים מוזמנים לשלוח לנו את הסוף שהם כתבו. חלק מההמשכים מתפרסמים בגיליון המודפס, וכולם מתפרסמים כאן בדיגיטל.
כמו כן ניתן לקרוא באתר סיפורים לילדים בקליק כאן.

תקציר הסיפור שהופיע בגיליון הקודם בנושא 'מזרח'

מָתִילְדָה הנמָלה וחַברותֶיהָ יָצאו מן הקֵן המִזרָחי הגדול אֶל עֵבר השׂדות המַערָבִיִים. הן מצאו שם שָלל רב והֶעמיסו על גבּן, אך כְּשהִתכַּוְונו לָשוּב מִזרָחה, שפך שְמוּאֵל האיכּר דלי מַים על האדמה, והָרֵיח שבְּאֶמצָעוּתו מוצאות הנמלים את דַרכּן הבַּיְתה נֶעלם! מָתִילְדָה נותרה אובֶדת עֵצות ולא ידעה איך לַחזור הבַּיְתה...

המשך

מָתִילְדָה כִּמעט הִתיָיאשה, אבל פִּתְאום היא מצאה את הקן! מָתִילְדָה ירדה לַקן ושָמעה: “לכי מִפֹּה! מי אַת בִּכלל?” מָתִילְדָה המְבוּלבֶּלת לא הֵבינה מה קורֶה. לְאחַר כמה שנִיות הֵבינה: זה בִּכלל לא הקן שלה! היא ברחה בִּמהירוּת, וּבְאותה השנִייָה הִתעורְרה מֵהחלום לְקול מוּזיקה מִזרָחית.

רוֹעִי חַלָמִיש, בן 10, מיָתֵד

המשך

ואָז היה לְמָתִילְדָה רַעֲיון. היא ראתה שלְאורֶך הדֶרך יש פֵּירוּרים של העוגִייָה הענקית שסָחבה והֶחליטה לעקוב אחרֵיהם. היא הלכה והלכה, עד שרָאתה את חבֶרתָהּ אִיזַבֵּלָה. אִיזַבֵּלָה נִראתה אבוּדה, וּמָתִילְדָה סימנה לה לבוא אחרֶיהָ. בַּהֶמשך היא הובילה אחרֶיהָ גם את גְרִיזֶלְדָה וּבְּרוּנְהִילְדָה וּקְרוּאֵלָה, וּלְבַסוף את כל שֵבט הנמלים! בַּסוף הן הִגיעו הבַּיתה, וכוּלן צָהלו והִתגָאו בְּמָתִילְדָה שהִצילה את כל הנמלים והייתה גיבּורה. בַּלַיְלה, כְּשֶשָכבה לישון, ראתה את עַמִי ותָמִי בַּחלום אומרים לה: “הָיִית גיבּורה, אבל לא לגנוב לנו את הסיפור!”

כַּרְמֶל שְטַיְינְבֵּרְג, בת 10, מיְרוּשָלַיִם

המשך

מָתִילְדָה הנמלה הייתה חכָמה מאוד וּבַעלת תוּשִייָה. היא הֶחליטה לְוַותר על עוגִייַת השוקולד וּלהַמציא מַצפֵּן מְיוּחד לִמציאַת קינֵי נמלים. היא מצאה בַּשׂדֶה את כל החומָרים והכֵּלים שהייתה צריכה, הֵבינה לְפי מיקוּם השֶמש בַּשמַיים את הכִּיווּנים, וּבְתוך כמה דקות המַצפֵּן היה מוּכן. המצפן הוביל אותה לַקן, ושָם היא מצאה את שאַר הנמלים שעָקבו אחרֶיהָ בלי ששָׂמה לב. סוף טוב, הכול טוב!

נוֹי לֵוִי, בת 10, מנֵס צִיוֹנָה

המשך

מָתִילְדָה עצרה וחיכּתה שמישהו יבוא לְעֶזרָתהּ, אך פִּתְאום היא הִרגישה משהו מתַחת לָרֶגל שלה. היא זזה הצידה וחפרה קצת, וראתה מַצפֵּן. היא הִסתַכּלה על הצפון, על הדרום, על המזרח ועל המערב וחשבה: “אנַסה ללֶכת לְכִיווּן מזרח, ונִראֶה מה יִקרה…”. היא הלכה והלכה, וּלְבַסוף הִגיעה לְקן שלֹא היה שלה. אך מָתִילְדָה לא הִתיָיאשה. היא הִמשיכה ללכת וללכת עד שהִגיעה לְבֵיתהּ. מַלכַּת הנמלים כעסה קצת אבל הֵבינה מה קרה אז היא לא הֶאשימה אותה.

אַלְמָה זַ‘נְסְקֶר־פָּז, בת 10 וחצי, מדְבִיר

המשך

מָתִילְדָה אמרה לְחַברותֶיהָ: ״קָדימה, להִתיַיבֵּש! אחת, שתַיִים, שלוש״. כולן הִתנַערו והִתחילו לִצעוד לְבֵיתן. הָרֵיח היה עדַיִין קצת חלש, אבל הנמלים מצאו את דַרכּן בִּמהירוּת הבָּזק.

רוֹמִי דָר, בת 6, מהֶרְצְלִיָה

שלחו את ההמשכים
לסיפור החדש בנושא

מרפסת

בעיניים מגוון מדורים אינטראקטיביים המשתפים את הילדים והילדות!
מנויים שלנו ורוצים להשתתף? 
היכנסו לאזור האישי

הסיפור החדש להמשך

התאריך האחרון לשליחת ההמשכים: 6 באוקטובר 2026

כתבה: לירן גולוד

הַמֶלך פּוֹמְפִּידוּר השלישי היה נִרגש מאוד. בִּתו, הנסיכה אִיזַבֵּלָה, ילדה בַּלַילה את נֶכדו הרִאשון, יורֵש העֶצר המַלכוּתי. היֶלד נולד בריא וחזק, ואפילו חִייֵך אל סבו כְּשֶאחז אותו בִּזרועותָיו.

“הוֹ, פּוֹמְפִּידוּר הרביעי!” לחש המלך לַתינוק.

“אבי המלך,” אמרה לו בִּתו, “אתה יודע, פּוֹמְפִּידוּר זה שֵם שקצת יָצא מֵהאופְנה… אולַי נקרא לו פִילִיפּ?”

“פִילִיפּ?” הִזדַעזֵע המלך. “מה פִּתאום פִילִיפּ? האִם הִשתַגעת, יַלדָתי היְקרה? שֵם אבותַיי צריך להישָאֵר גם בַּדורות הבאים!”

“טוב,” חִייְכה הנסיכה, “אז אולַי נקַצר לו לְ…פּוֹמְפִּי? או… פִּידוּרִי?”

ההַצָעה הייתה מְגוּחֶכת כל כך ששנֵיהם פרצו בִּצחוק.

“הָכינו את המִרפֶּסת!” פָּקד המלך על המְשָרתים. “אני יוצֵא לִנאוֹם בִּפנֵי האוּמה בְּעוד שעה בְּדיוּק!”

נְאוּם בַּמרפסת היה דבר נדיר ולא שִגרָתי, וּבְדֶרך כלל נאם עלֶיה המלך לפנֵי יציאה לְמִלחָמה. הוא דַוְוקא הִשתדֵל מאוד לשמור על השלום והשֶקט בְּמַמלַכתו, אבל הבְּעָיה הייתה הטְרוֹלִיגוֹנִים – טְרוֹלים מְרוּשעים, שמִדֵי פעם תקפו את המַמלכה ולא הייתה בּרֵירה אלָא לצֵאת להילחם נֶגדם. בְּיָמים כָּאֵלו היה עומד פּוֹמְפִּידוּר בַּמרפסת וקורֵא אֶל עַמו: “הִתאַחדו, חבֵרים! הטְרוֹלִיגוֹנִים שוב באים!” אבל הַיום המרפסת קוּשטה בִּפרָחים סַסגוֹנִיים, והתושבים יָדעו שבּשׂורה טובה מחכּה להם.

כל תושָבֵי המַמלָכה הִתכַּנסו מתחת לְמרפסת האַרמון וחיכּו לְמוצָא פִּיו של מַלכּם. פּוֹמְפִּידוּר לבש את הגלימה החגיגית שלו והלך לבדוק אִם אִיזַבֵּלָה מוּכָנה עם יורֵש העֶצר כּדֵי שהם יוּכלו להציג אותו מֵהמרפסת. “אִיזַבֵּלָה! אִיזַבֵּלָה!” קרא פּוֹמְפִּידוּר, אבל לא היה מַענֶה. חַדרהּ של הנסיכה היה רֵיק. גם התינוק לא היה בּעריסָתו. המלך חיפש בַּמִסדְרוֹנות, פתח דלָתות, קרא בְּקול הולך וגובר: “אִיזַבֵּלָה!” – אך הנסיכה וּבנהּ נֶעלמו.

“אדוני המלך, תושָבֵי המַמלָכה מחכּים לַנְאוּם שלךָ,” קרא אלָיו המשָרת מן המרפסת. פּוֹמְפִּידוּר הִבּיט סביבו בִּדאָגה ולא יָדע מה לעשׂות. פִּתאום הִגיעה משָרֶתת בְּריצה מן המַדרֵגות. “אדוני המלך, אדוני המלך,” היא נפלה על בִּרכֶּיהָ, “לא תַאמין מה קרה…”

הצטרפו כמנויים דרך פייפאל:
כתבו לנו את שמות 2 גיל' המתנה שתרצו לקבל * חובה
טלפון שלכם * חובה
הצטרפו כמנויים דרך פייפאל:
כתבו לנו את שמות 2 גיל' המתנה שתרצו לקבל * חובה
טלפון שלכם * חובה