
קֶרֶש הַקְפִיצָה שֶל הַפוּפְץ: מִסִיפּוּרֵי הַמְכַשֵפָה מַנְיֵירָה
כָּתְבָה: רוֹנִית הֵד | אִייְרָה: עֵינַת צָרְפָתִי מתוך גיליון 252 של ׳עיניים׳ בנושא ‘קפיצה’ בפינת החצר, ליד גדר חלודה, ישב הפוּפְצִיקוֹן ועָמַל בִּשְקִידָה. הוא פֵּירק וגֵירד, שִייֵף וניסר, ודפק בִּנחישוּת על רֹאשו של מסמר. סביבו היו פזורים בערֵמה אין־סופית צינורות וסירים מלאים באבנית. הוא עבד בְּריכוז, נושך אֶת קְצה הלשון




