סיפורים לילדים הסיפור שאינו נגמר

אתם מוזמנים להמציא המשך ל'סיפור שאינו נגמר' המופיע
בגיליון החדש. מבחר מן
ההמשכים שלכם יפורסם בגיליון
הבא, והשאר יפורסם כאן באתר במדור "סיפורים לילדים".

תקציר הסיפור שהופיע בגיליון משל

ספינָתו של רב החובל סַנְטִיָאגוֹ, שהייתה עמוסה בְּאוצָרות וּבְזהב מֵאִיֵי התַבלינים, הִגיעה לָאֵזור המסוכן בְּיותר בְּמַסעהּ: לִמשוּלש הפִירָאטים. המַלח הצעיר רוּבִּי חָמד לָצון והִכעיס אֶת הצֶוות שוב ושוב בְּהַתרָעות שָוְוא, ממש כמו בַּמשל על הרועֶה שצעק 'זאֵב, זאב'. לפֶתע הִבחין רוּבִּי בִּספינת פִּירָאטים אמיתית המִתקרֶבת בִּמהירוּת לְכיווּנם...

המשך:

רובי המסכן חשב שזאת רק אשליה שוב אך הפעם זה היה באמת ברגע האחרון כשהספינה התקרבה מאוד רובי הבין שהיא אמיתית הוא צעק פיראטים! פיראטים! כולם יצאו והפעם הם ראו את הספינה אבל זה היה מאוחר מדי התותחים ירו והספינה שלהם שקעה במצולות…


יאיר חזן
בן 11

המשך:

“אתה מפוטר!” צעק סנטיאגו, אך בלבו לא רצה לעשות זאת. כשרובי עבד עליהם בפעם הראשונה הוא כבש את צחוקו בכח, כשרובי ראה פטה-מורגנה גם הוא ראה זאת, וגם הפעם הוא ראה את הספינה המתקרבת אליהם. הוא לא ידע מה לעשות, מצד אחד היה חיב להגן על כולם מפני הספינה, ומצד שני לא רצה שיצחקו עליו על כך שהוא מאמין לרובי. פתאום עלה במוחו רעיון. “חייבים לחזור אל האי!” הוא צעק, “יש אוצר ששככנו לגנוב”. המלחים התעצבו, הם לא רצו לגנוב עוד אוצרות מהטרול המרושע, הם לא רצו לשוטט בחמש מאות המרתפים של הטרול בחיפוש אחר זהב, ובמיוחד לא רצו לפגוש שוב את המשרת המכוער של הטרול, אך ידעו שסנטיאגו לא יוותר על שום גוש זהב. בינתיים סנטיאגו לא ידע מה יקרה כשיגלו המלחים שאין שום אוצר. כשהגיעו למערתו של הטרול סנטיאגו ראה משהו שהוציא אותו מהתסבוכת, שם בקצה המערה הייתה מונחת אבן אודם מנצנצת. “אנחנו מפחדים”, אמרו המלחים. “אין לכם ממה לפחד”, אמר סנטיאגו, “הטרול ישן, והוא נוחר כל כך חזק שאפילו אסטרונאוטים בירח יכולים לדעת מתי הוא נרדם”. פתאום הטרול קפץ ממטתו בצעקה. המשרת המכוער שלו הגיע לחדר בריצה. “מה קרה?” הוא שאל. “חלמתי חלום רע”, שאג הטרול “חלמתי שמאה מלחים מטונפים ורב חובל גונבים ממני את אבן המזל שלי, הי הנה הם!” הוא רדף אחרי סנטיאגו ומלחיו בריצה. המלחים לקחו את האבן וברחו משם, הם קפצו אל ספינתם וחתרו במהירות. הטרול שחה אחריהם, בדרך נס עלתה ספינתם על גבו של לוויתן, והוא לקח אותם אל חוף מבטחים.


אורי דוידוביץ'
בן 8 וחצי

המשך:

אבל הפעם אף אחד לא האמין לו. הפיראטים התקרבו, ואז כשהם הגיעו אף אחד לא היה מוכן. אבל אז
ה”פיראטים” אמרו: “אנחנו לא באמת פיראטים, אנחנו בעצם ספנים כמוכם! התחזינו לפיראטים כדי
שהפיראטים האמיתיים לא יתקפו אותנו. תעשו כמונו וגם אתכם לא יתקיפו.” הם עשו כמותם
וכולם היגעו הביתה וחיו באושר ועושר עד עצם היום הזה

אוריה ויונטי
בן 11

המשך:

רובי הלחוץ מיהר לרדת מהתורן. הוא ידע שלא יאמינו לו. לכן הוא “שיחק אותה” רגוע, ורק כאשר רב החובל פנה אליו נלחץ. “
“צחצחת כראוי, אני מקווה,” אמר בקרירות. רובי התנשף. “ספינה! ספינה! באמת!”
“רובי המלח,” זעם רב החובל, “אקרא לכל המלחים ואז באמת תהיה ללעג!” הוא צחק. כל המלחים מיהרו לתורן, לא הסתכלו בזווית. “היא שם!” אמר רובי. “נשבע!”
“רובי….” רתח רב החובל, “הספינה מאחורייך!”
רובי צדק. החלה מתקפה.

איילה בקי
בת 9

המשך:

פיראטים!” קרא רובי בבהלה.
“באמת, רובי, הפעם אתה לא צוחק?” שאל סנטיאגו בזלזול.
” כן, כן! הפעם באמת!” צעק רובי.
כולם נבהלו. “אל תאמינו לו, הוא בטח שוב מנסה לעבוד עלינו.” הרגיע אותם סטניאגו.
“לא נכון!” קרא רובי בייאוש.
אבל הספינה כבר הגיעה אליהם.
היא הייתה כל כך קרובה שהם יכלו אפילו לראות את החיוכים על פני האנשים האלה.
אבל אלה לא היו חיוכים מרושעים. הם היו ממש ידידותיים.
אחת מהם קפצה ועלתה על הספינה של סטניאגו.
סטניאגו נרתע.
“אל תפחד, הדגל והגולגולת נועדו רק להרתיע אנשים לא רצויים, אבל אתם לא עשיתם שום דבר. דרך אגב, שמי לוסי.” אמרה.
“א.. אני.. אני סטניאגו” גימגם סטניאגו.
“נעים מאוד” אמרה לוסי. “רוצה שניקח אותך לאי שלנו? זה אחד המקומות הכי יפים בעולם.”
וכך מצאו את עצמם סטניאגו ואנשיו במקום היפה ביותר שראו מעודם.
הוא היה כל כך נפלא, שהם לא רצו לעזוב…

רוני מאירי
בת 12 וחצי

המשך:

ופתאום היא נעלמה וחזרה וחוזר חלילה, ורובי כבר נרגע. אבל פתאום הסתערו עליהם פיראטים ושדדו אותם. אז התברר שלפיראטים יש אמצעי הקרנה טכנולוגיים, ולפתע נעלמו המון מאנשי הצוות ורובי הבין ש…

יאיר קאופמן
בן 9 וחצי

שלחו את ההמשכים
לסיפור החדש בנושא

חור

המשך:

רובי נבהל.פיראטים! פיראטים!הוא צעק. המלחים אפילו לא הביטו לכיוונו כשענו: רימית אותנו מספיק. אנחנו לא מאמינים לך יותר.לא!צעק רובי. הפעם זה אמיתי! אם לא תאמינו לי, כולנו ניל-פתאום רובי השתתק. הוא הרגיש שמשהו מחזיק בו.הוא ראה זוג ידיים חסונות לופתות בו בחזקה. הידיים יצאו מתוך ספינת הפיראטים, שנצמדה אליהם כשרובי לא שם לב. הידיים משכו בו לתוך הספינה וראייתו היטשטשה. כשהתבהרה שוב, הוא מצא את עצמו בתוך ספינת הפיראטים, כשפיראט שרירי עומד מולו.מה אתה עומד לעשות לי?שאל רובי באימה. הפיראט זז וחשף חתול בכובע פיראטים, שישב על כיסא מולו.שלום לך,אמר החתול. רובי נדהם. החתול המשיך לדבר:נעים מאוד, אני קפטן פרנקו. מצטער אם הבהלנו אותך. אנחנו רוצים להיות חברים שלכם, אבל אתם בורחים מהספינה שלנו.רובי ופרנקו הפכו לחברים טובים,והקדישו את הזהב שמצאו באיים למען חתולים רעבים ברחבי העולם.

יסמין נויברגר
בת 10

המשך:

“ספינה!” צעק, אבל לא הקשיבו לו כי ידעו שהוא בטוח מרמה אותם, אבל רב החובל סנטיאגו שהיה שקוע בכתיבת משל על מה שקרה להם, הוא קרה למשל: “ספינה! ספינה!”. ולידו היה מונח דף של המשל  “זאב! זאב!” והוא שמע  מה המלך רובי אמר, אז הוא אמר: “בפעם השלישית שהגיבור של המשל  “זאב! זאב!” קרא: “זאב! זאב!” הוא באמת היה מותקף. ולא באלי להיות כמו האיכרים אז אני הולך לבדוק  אם מה שהמלח רובי אמר הוא אמת,.” הוא בדק וראה שיש שם באמת ספינה, אז הוא אמר,: “תביאו לי סירת הצלה, חרב, וקפיץ שיכול להקפיץ בנאדם שלם.” הביאו לו מה שביקש, ואז הוא שט אם הסירת  ההצלה אל ספינת האויב, וקפץ על הקפיץ והקפיץ העיף אותו אל הספינה ואז הוא הרג כמה חיילים, וכמה חיילים הרגו אותו, ואז כל המלחים בספינה שלו התאבלו אליו, ואז הם גילו כמה דברים: דבר ראשון שהוא עדיין יושב וכותב, דבר שני שהם בבית חולים, דבר שלישי שהם במדינה שלהם, ומה שקרה היה הולוגרמה  עצומה, דבר רביעי שבגלל שהם היו מבוהלים בגלל ההולוגרמה חשבו שיש להם חום, ולכן הם בבית חולים,

אהרן מאירסון
בן 7

המשך:

יישש כאאן ספינה של פיראטים גמגם רובי,חחח למה שנאמין לך הם צחקו.הוא שוטט בספינה הלוך ושוב חושב על הוכחות, הוא התחיל לשים לב שמספר המלחים על הספינה ירד, הם בטח נחטפו חשב.הספינות כבר הייתה עכשיו כל כך קרובה עד שהן כמעט התנגשו. רובי רץ הסיבובים כשידיו על ראשו מחכה שמשהו יקרה ומצפה לגרוע מכל. הוא הביט על האנשים הסיפון היריב,רגע הם מוכרים, הם המלחים הנעלמים מהסיפון שלו! רק עכשיו שמת לב שעבדנו עליך! גיחך מלח אחד לכולם צחקו, ומאותו יום למד רובי להיות איש אמין וישר.

יעל שמרון
בת 10

המשך:

רובי לא ידע מה לעשות, הוא צעק לצוות הספינה אך הם לא הקשיבו לו. רק כשספינת הפיראטים התקרבה שאר צוות הספינה ראה אותה, הם כיוונו את התותחים אך היה מאוחר מידי…  כשספינת הפיראטים התחילה לירות למרבה ההפתעה  היא ירתה עגבניות!! התברר שזו הייתה ספינת התבלינים הנוספת שהתגרתה בהם.

כשהתותחים עדיין טעונים יצאה מהאופק ספינת פיראטים נוספת, הפעם אמיתית. שתי הספינות ירו לעברה בערבוביה של תותחים וירקות רקובים.        

באר חסיד
בת 9 וחצי

המשך:

ישר אמר רובי בבהלה למלחים: “הספינה בדרכה אלינו, ושטה במהירות!!!”
רב החובל סנטיאגו גירד את ראשו, שקע במחשבה
ולבסוף אמר: “מלחים!! הכינו את את כל מה שיש לנו! חרבות, סכינים, תותחים”
“כמובן!” שאגו המלחים ופנו לארגונים. אך דבר לא הכין אותם למה שראו.
לספינה היו 12 תותחים גדולים, 3 תצפיתנים ושורת לוחמים משוריינים עם חרבות חדות. לאחר 21 שניות שבהם כולם היו מאובנים סנטיאגו החליט, צריך לברוח.
אף אחד לא התווכח.
כמה דקות לאחר שהספינה הגיע, הרב חובל של אותה ספינה מלמל לעצמו: “אני לא מבין למה הם ברחו, הרי בנו להודיע להם שחיסלנו את הפיראטים…. הם לא ראו את הדגל שלקחנו מהם?

מיה מינצקר סדן
בת 12

המשך:

הוא לא ידע מה לעשות. הוא ידע שאף אחד לא באמת יאמין לו.אז תוך כמה דקות הוא הכין תחפושת של אחד ממלחי הספינה הרציניים ביותר, וקרא בקול “מלחים!מולנו יש ספינה ענקית עם פיראטים ושודדים! מהר!” ובאמת, כל המלחים החלו להתרוצץ ולהתכונן לקרב. הקרב הלך ונמשך, אבל בסופו של דבר מלחי ספינתו של רב החובל סנטיאגו ניצחו וכבשו את ספינת הפיראטים. לאחר הקרב סיפר המלח רובי לרב החובל סנטיאגו את הסיפור המלא. רב החובל התפעל מאוד ושיבח אותו על על מהירות המחשבה שלו ועל היצירתיות שלו.המלחים חגגו במסיבה גדולה, ומאז רב החובל האמין לכל מילה שיצאה מפי המלח רובי, שהרי הוא הציל את ספינתו מסכנה גדולה…

נעמי שי
בת 10

המשך:

רובי נבהל וקרא “ספינה! ספינה!” המלחים החלו להתרוצץ אך רב החובל סנטיאגו לא האמין ופקד על כולם “הפסיקו מיד! הרי זה רובי” הוא לעג “נראה לכם שהוא אומר אמת? בחייאכם! הוא משקר!” אבל רובי דיבר (או יותר נכון צעק) אמת והפיראטים תקפו את הספינה והטביעו אותה.
מוסר השכל:
אל תזלזלו במישהו בגלל טעויות שעשה בעבר/אל תחזרו על טעויות שקרו בעבר (במקרה הזה הילד שצעק זאב

טליה פרץ
בת 11

המשך:

“ספינה!” קרא רובי, “באמת! ענקית ממש, עם מלא שודדים!!”
סנטיאגו פנה לסגן שלו, גיא, והיתייעץ איתו, “מה לעשות?” הוא שאל אותו. “אם זה נכון, צריך להיות מוכנים, אבל אם הוא שוב עובד עלינו, זה סתם בזבוז זמן.”
“נכון,” ענה גיא “אבל גם דיבורים מבזבזים זמן במקרה שזה נכון, אז אני מציע שתגיד להם להתחיל להתכונן, וביינתיים תלך להסתכל בעצמך.”
“צודק” אמר סנטיאגו. “קדימה כולם! תכינו את הספינה למלחמה!” ואז עלה לעמדת התצפית והסתכל, והוא אכן ראה ספינה! והיא הייתה קרובה מאוד.
“קדימה! אש!” הוא צעק, והפצצות נשמעו מכל עבר.
“ניצלנו!” הוא צעק, “טוב שהאמנת בו, גיא!”

יולי סטוצקי דורון
בת 7 וחצי

המשך:

רובי הזעיק את רב החובל כדי שיראה במו עיניו, ורב החובל אכן פקד להכין את הספינה לקרב. כשהתקרבה הספינה לספינת הפיראטים ירו המלחים בתותחים, והאויב החל לטבוע. אך אז, ראו המלחים שעל סיפון הספינה עומד הרוזן, שיצא למצוד פיראטים במסווה של ספינת פיראטים, על מנת שלא יזהו אותו. הרוזן שלח את כולם אל הגרדום, והם חיו בעושר ועושר עד עצם היום הזה (או שלא).

גיל שפי
בן 11 וחצי

המשך:

“אהה!ספינה! ספינה!הפעם זה באמת!”צעק רובי. אף אחד לא בא. “באמת! באמת!ספינת פיראטים!”

כעבור כמה דקות נכנסו הפיראטים לספינה .

ולהפתעתו הרבה של רובי הקפטן היה אבא שלו!

“שלום רובי”,אמר אבא שלו,”רוצה להצטרף אלינו? להיות מסוכן!יש יותר טוב מזה?” רובי סירב.הם נלחמו ורובי ניצח.הוא הפך לגיבור הספינה וזכה בהרבה תהילה.ומאז,ועד היום רובי הפך לסמל של פחד אצל פחד אצל הפיראטים,וסמל של אומץ וטוב לב אצל שאר האנשים.

יערה מלצר
בת 10