סיפורים לילדים הסיפור שאינו נגמר

אתם מוזמנים להמציא המשך ל'סיפור שאינו נגמר' המופיע
בגיליון החדש. מבחר מן
ההמשכים שלכם יפורסם בגיליון
הבא, והשאר יפורסם כאן באתר במדור "סיפורים לילדים".

תקציר הסיפור שהופיע בגיליון דפוס

לֵיאוֹן, מנהל בֵּית הדפוּס המֶמשַלתי לְהַדפָּסת כסף, פיטר אֶת גָדִי בִּגלל טעוּיוֹת דפוּס חמוּרות שעשׂה. מְדוּכדך, לקח גָדִי אֶת השטרות הפגוּמים ויָצא מבֵּית הדפוּס. הוא שוטט בָּעיר, וּלפֶתע גילה חנות הסוחרת בִּשטרות וּבְבוּלים שנפלו בהם טעוּיוֹת דפוּס. וֵרָה המוכֶרת קנתה ממֶנוּ שטר אחד, שמעה אֶת סיפורו והִציעה לו שוּתפוּת. הם פִּרסמו אֶת החנות בְּאֶמצעוּת מודעה מְתוּחכֶּמת, והמכירות נָסקו. בְּאַחד היָמים נכנס לַחנות גבר בעל שׂפם גדול וּמשקְפֵי שמש. זה היה לֵיאוֹן...

המשך:

גדי הביט במשקפי השמש של לאון, והתחיל להזכר בשטות הדפוס הראשונה שעשה, הוא הוציא מתיקו כמה שטרות ונזכר בהכל: זה היה לפני שנים רבות, כשמנהלת אחרת הייתה בבית הדפוס, היא שמה תמיד משקפי שמש, והייתה משוגעת על טעויות דפוס. היא אמרה לכולם לעשות אותו הדפס של שטרות אך לעשות אותו על נייר רגיל ולא על נייר של שטרות. אך גדי רצה שיהיה אפשר להשתמש בשטרות, לכן עשה את ההדפס בכל זאת על נייר של שטרות. אחר כך המנהלת כל כך כעסה עליו עד שכתבה “גרוע ביותר” על כל השטרות שהכין. זאת בכלל לא הייתה טעות דפוס, אך כעת היו בידו אותם שטרות שהכין פעם. הוא הראה אותם לוורה, “אני הכנתי אותם” אמר. וורה בחנה את השטרות, כאשר ראתה את ה”גרוע ביותר” שהיה כתוב עליהם החלה להסמיק. “מה קרה?” שאל אותה גדי. “אני כתבתי את זה, זה בוודאות כתב היד שלי, הייתי פעם מנהלת בבית הדפוס, סליחה על מה שכתבתי”. גדי היה המום. וורה העבירה את השטרות ללאון, לאון אמר: “איזה שטרות יפים! אין בהם שום טעות, אני ממש גאה בך על השטרות האלה ולכן אחזיר אותך לעבודה”.


אורי דוידוביץ
בן 8 וחצי

המשך:

מה אתה עושה פה שאל ליאון את גדי.
הי ליאון אמרה וורה
מה אתה צריך אני רוצה לקנות פה ולא הבנתי מה הוא עושה פה
הוא העוזר שלי
את ודעת שהו היה העוזר שלי הוא ממש טוב
ופיתואם ליאון התפוצץ


אילה מבורך
בת 10

המשך:

ליאון מאוד כעס על גדי ורצה שהוא יבוא חזרה לעבודה הקודמת וגם הציע לו יותר כסף אבל גם ורה רצתה אותו, אז היא הציעה לו יותר כסף ואז ליאון הציע יותר ואז גם ורה ובסוף לגדי היה מלא כסף אז הוא התפטר והלך לחופשה.

איתמר ברונשטיין

המשך:

“שלום לך” אמרה ורה כי חשבה שהוא סתם עוד לקוח “ברוך הבא ל-כאן משלמים על טעויות, תרצה לראות את ה-” הוא הרים את ידו כדי לעצור את ורה.

“אני כאן כי יש לי הצעה שלא תוכלו לסרב לה”

“מה אתה רוצה?” הטחתי בו.

“אתם מכירים?” ורה העבירה את מבטה בין שנינו בפרצוף מבולבל.

“אני אתן לכם את כל השטרות הפגומים שיצאו מהמפעל שלי אי פעם..” הוא ממשיך ומתעלם מוורה, “היי??” ורה מנסה לתפוס את תשומת ליבנו “גם אני כאן!!”

“בלי תמורה? הא, לא נראה לי. אתה בחיים לא תעשה משהו לטובת מישהו” אני כל כך שקוע במיקוח איתו שאני ממשיך להתעלם מוורה.

“מה קורה כאן?!?!” ורה מנסה למשוך את תשומת ליבנו.

“אני רק רוצה שתצרפו אותי לעסקים שלכם.” ליאון אמר.

ורה אמרה “בסדר גמור”

“אני חושב שזה יכול להועיל לנו אבל אני לא מתלהב מהרעיון”

“תודה לכם, תודה תודה תודה”

וזאת הייתה שותפות מהטובות ביותר שתצא לכם לראות.

גפן בנור
בת 13

המשך:

״וואו, לאון, איזה שפם גידלת!״ אמר גדי למרות שחשב שהשפם מכוער. הוא ידע שאחרת זה יהיה מתכון לצרות. ״כן, נכון, לקח לי , הרבה מאד זמן לגדל אותו. דרך אגב, יופי של עסק יש לך פה״, אמר לאון והלך. כעבור שעה או שעתיים, נכנס לקוח נמוך עם חליפת עסקים ושפם קטן, ואמר שהוא רוצה את השטרות של גם מאה גם חמש לירות. גדי הלך להביא אותן, אבל כשבדק במגירה הן לא היו שם. גדי היה נסער, הוא סיפר לורה, שניהם חיפשו וחיפשו אבל לא מצאו את השטרות. למחרת בבוקר כשגדי היה בדרכו לעבודה הוא ראה דוכן שלא היה שם קודם. בדוכן עמד לאון, ומכר את השטרות הגנובים, ללקוח נמוך עם חליפת עסקים ושפם קטן.

נעמי פולונסקי
בת 9

המשך:

ליאון נכנס לחנות והסתכל על גדי במבטו הקפוא הכחול. אתה…? הוא שאל. גדי גמגם משהו לא ברור. ליאון המשיך. אני רוצה להגיד לך ש… אחרי שהלכת השארת מאחור את אחת מחבילות השטרות הפגומים שלך. יום אחד נכנס למשרד לקוח שהזמנתי. אחרי שהוא הבחין בשטרות שלך הוא התלהב והציע עליהם סכום עצום… אמר ליאון.

יעלה סלע
בת 9

שלחו את ההמשכים
לסיפור החדש בנושא

כישלון

המשך:

קפאתי במקום. ליאון הסתכל מצד לצד על החנות, ואז הוא איתר אותי. התכסיתי כולי בזיעה קרה. ורה הסתכלה עליי ושאלה אותי “מה קורה?”. לא עניתי לה. ליאון התקדם לעברי עם חיוך ערמומי. אוי לא! מה אני אעשה עכשיו?! הוא פתח את הפה, אני עצמתי עיניים, והוא אמר: “ואו! איזה מקום נפלא!” פתאום בתוכי פרצתי בצחוק גדול. “לא ידעתי שמשטר פגום אחד אתה יכול להפוך לחנות! וזאת השותפה שלך? שלום, קוראים לי ליאון. אני הייתי הבוס של גדי!” הוא הושיט לורה יד. “שלום…” אמרה. “אני ורה. ואני באמת השותפה של גדי”. “נעים להכיר!” אמר ליאון. “רגע, אז אתה לא כועס עלי?” אמרת: “לא, לא, פיטרתי אותך כי ידעתי שזה יקרה! אני גם הייתי חוזה עתידות שהייתי צעיר. רציתי שיהיה לך עסק משלך, שאתה תרוויח כסף! הרבה כסף! אבל שטרות אמיתיים, לא פגומים.” כולנו צחקנו, ואז הבנתי, שלפעמים להיכשל זה דבר טוב!

רותם רכס
בת 9

המשך:

גדי רץ להתחבא מתחת לשולחן,אויש גדי רואים לך את כל הראש וחצי מהבטן אמר ליאון בקוצר רוח.בבקשה אל תכעס אני אתן לך שטר מזויף חינם התחנן גדי ומשך את שפתיו. ליאון התחיל לצחוק, לבסוף אמר” הממשלה החליטה ששטרות רגילים כבר לא נחוצים ומהיום משתמשים אך ורק בשטרות מזויפים”באתי לבקש לעבוד אצלכם. גדי שתק רגע ואז אמר בשמחה “בטח”

יעל שמרון
בת 10

המשך:

זה היה ליאון שנכנס לחנות מחופש – גדי אשר מהר מאוד זיהה את ליאון שתק והסתתר, הוא רצה לראות מה ליאון עושה.

ליאון נכנס לחנות וניגש ישר לקופה שם הוא ביקש מהמוכרת  30 שטרות עם טעויות דפוס.

גדי שלא הבין מה פשר הדבר שאל את המוכרת לאחר צאתו של ליאון, אם ליאון מגיע לחנות ומיד נענה שכן.

הוא חשב על המקרה כל הלילה ואז הבין!  זה היה מאד מוזר לגדי שהיו לו טעויות. מאז שהוא זוכר את עצמו איכות עבודתו היתה מצויינת ופתאום טעויות. ועוד שתיים!

הוא הבין שליאון קנה את השטרות עם הטעויות וטען שהן של עובדים רק בשביל לפטר את העובדים שלא התחבר אליהם.

והבין שהוא חייב לעשות משהו בנידון אחרת הרבה עובדים יפוטרו סתם.

למחרת בבוקר גדי הלך לליאון והתעמת איתו על אותם המקרים.

ליאון שניסה להכחיש בהתחלה הבין שגדי עלה עליו והודה במה שעשה.

עמית ינקוביץ
בת 7 וחצי

המשך:

 ליאון זיהה מייד את גדי שישב בחנות, אך גדי לא זיהה את ליאון.
אבל הוא היה נראה לו קצת מוכר.
גדי לחש לורה “את יודעת מי זה? הוא ממש מוכר לי. אולי הוא עובד כאן?”
ורה לחשה לגדי בחזרה “מה קרה לך? זה הקונה מספר אחת שלי!”
 ופנתה לליאון בחיוך גדול-
“מה שלומך אדוני? יש לנו היום שטר עם טעות גדולה ביותר! אני בטוחה שתאהב אותו.”
לפתע גדי הבין שזה ליאון.
הוא לחש לורה “ורה! זה ליאון! המנהל שפיטר אותי!”
ורה הייתה כבר עסוקה עם ליאון ולא הקשיבה לגדי.
גדי נעמד ואמר “ליאון?! מה אתה עושה פה?! חשבתי שאתה לא אוהב שטרות עם טעויות!”
ליאון נבהל, קצת היסס וענה: “בהתחלה לא אהבתי, אבל כשראיתי את העסק המצליח של ורה ושלך הבנתי שזה דווקא דבר נחמד. אני מצטער מאוד. לא הייתי צריך לפטר אותך”

אביעד זדה
בן 8 וחצי