סיפורים לילדים הסיפור שאינו נגמר

אבי לא ידע מה לעשות הוא חייב להגיע לכל משרדי הסטרט-אפ שיש בארץ ולהציע להם המצאה גאונית (שהוא היה צריך לחשוב עליה בעצמו) לזכור את כל מה שאמרו לו ולהכין במהירות שיא כתבה על חברות הסטארט-אפ הכי גמישות באחוזים, ולהגיש אותה למנהל שלו, בתקווה שהכין כתבה מספיק טובה, כדי שהוא לא יפטר אותו. וגם הוא צריך לעשות דבר יותר נורא, הוא צריך להגיד לכל משרדי הסטארט-אפ שהוא לא נותן להם את ההמצאה (הלא אמיתית) שלו בגלל שהם לא היו גמישים באחוזים ושהוא יתן לחברה אחרת את ההמצאה שלו.
פתאום אביבה חייכה אליו חיוך ענקי ואמרה לו “מה שיא הגמישות שלך? מה הדבר הכי גמיש שאתה יכול לעשות?” ולפתע אבי הבין איך הוא ייצא מהמשרד, הוא נזכר שפעם כשהוא היה קטן הוא היה הרבה שנים בחוג התעמלות קרקע, הוא אמר לאביבה ואביב: “תראו אני יודע לעשות המון דברים גמישים אבל אני צריך מרחב גדול אז בואו נצא החוצה”. כשהגיעו החוצה אבי אמר להם – “אוקיי עכשיו אתם עומדים כאן ולא זזים גם אם אני מתרחק”, הוא הלך קדימה והתחיל לעשות פליק פלאק, גלגלון, סלטות ועוד מלא דברים גמישים מאוד, הוא התרחק מהם יותר ויותר. תוך כדי סלטה הוא החליט שהוא לא רוצה להיות כתב שעושה כתבות משעממות. הוא הלך לשדה התעופה וגילה (למזלו הרב) שיש מקום אחד בטיסה לאוסטרליה, הוא טס לאוסטרליה, התחתן ועד היום הוא גר שם ולא עושה כתבות משעממות.
והכל בזכות הגמישות של אבי.